זֶה הָיָה שֵׁם הַפְּעֻלָּה הַצְּבָאִית שֶׁעָשָׂה הַצִּי הַבְּרִיטִי בִּנְמַל חֵיפָה וּבְאִי קַפְרִיסִין בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר. פְּעֻלָּה צְבָאִית בִּימֵי מִלְחָמָה נוֹשֵׂאת שֵׁם בִּלְשׁוֹן סְתָרִים, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא תִּתְגַּלֶה לָאוֹיֵב. מְפַקְּדִי הַצִּי דִּבְּרוּ בֵּינֵיהֶם עַל “אִיגְלוּ” וְהַכַּוָּנָה הָיְתָה פְּעֻלָּה לְהַעֲבִיר בְּחֹזֶק־יָד אֶת הַמַּעְפִּילִים שֶׁנִּמְצְאוּ בַּסְּפִינוֹת “יָגוּר” וְ“הֶנְרִיֶּטָה סָאלְד” מִנְּמַל חֵיפָה לְקַפְרִיסִין.
צִי הַמַּעְפִּילִים הָעִבְרִים עוֹשֶׂה דַּרְכּוֹ בַּיָּם, בִּצְפִיפוּת, בְּמַחְסוֹר, בִּתְנָאֵי־נְסִיעָה אֲיֻמִּים. הֲיִשְׁאַל הַנָּס מְנוּסַת־חֶרֶב מִמְּקוֹמוֹת הַהַשְׁמָדָה בְּאֵרוֹפָּה לִתְנָאֵי נְסִיעָה? הֲיִשְׁאַל אִם טוֹבָה וּמְרֻוָּחָה הַסְּפִינָה, וְאִם תַּעֲמֹד בִּפְנֵי סְעָרָה בַּיָּם? הֵן לְפָנָיו אַךְ מַטָּרָה אַחַת: לְהַגִּיעַ לְחוֹף מִבְטָחִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּבִלְבַד שֶׁיַּרְגִּישׁ אֶת אַדְמַת מוֹלַדְתּוֹ תַּחַת רַגְלָיו.
וְהִנֵּה מַפְלִיגִים הַיְּהוּדִים הַנִּדָּחִים בַּיָּם בִּסְפִינָה רְעוּעָה וְנֶאֱחָזִים בִּדְפָנֶיהָ, לֶחֶם צַר וּמַיִם לַחַץ וְתִקְוָה אַךְ אַחַת – לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, “הָמוּ גַּלִּים בְּרוּץ גַּלְגַּלִים”, הַסְּפִינָה עוֹשָׂה דַּרְכָּה בְּמַיִם עַזִּים.
מַלָּחִים וְרַבֵּי־חוֹבְלִים שֶׁלִּבָּם מָלֵא אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, אַהֲבָה גְּדוֹלָה לִשְׁאֵרִית הַפְּלֵיטָה בְּאֵרוֹפָּה, מְאַמְּצִים אֶת כָּל כֹּחוֹתֵיהֶם לְהָבִיא אֶת הַמַּעְפִּילִים לַחוֹף. וְהִנֵּה בָּאוּ. הַכַּרְמֶל נִרְאֶה לָהֶם כְּמַבְטִיחַ מִקְלָט. אוֹרוֹתָיו בַּלַּיְלָה מַגִּיהִים לְרֶגַע אֶת חֶשְכַת חַיֵּיהֶם בִּשְׁנוֹת הַשּׁוֹאָה.
־ הִנֵּה, הִנֵּה – מַצְבִּיעַ הַיֶּלֶד הַיְּהוּדִי מִפּוֹלִין אוֹ מֵהוּנְגַרְיָה – זֶה הַיָּתוֹם הֶ“עָגֹל” יָתוֹם מֵאָב וּמֵאֵם – הִנֵּה הָאָרֶץ אֲשֶׁר זְרוֹעוֹת אַחִים פְּשׁוּטוֹת לִקְרָאתוֹ. כִּי צָמוֹא תִּצְמָא נַפְשׁוֹ לִמְעַט אַהֲבַת־אַחִים, לִמְעַט רֹךְ, לְסֵבֶר־פָּנִים, וְהֵן כָּל תִּקְוָתוֹ הִיא לִמְצֹא זֹאת כָּאן, בָּאָרֶץ.
וְהִנֵּה “אִיגְלוּ”. הַצִּי הַבְּרִיטִי מְקַבֵּל אֶת פָּנָיו וּמַכְרִיז עָלָיו, כִּי הוּא “בִּלְתִּי־חֻקִּי”. הוּא גּוֹזֵר עָלָיו לָשׁוּב לְמַחֲנוֹת כְּלוּאִים, הַרְחֵק מִן הָאָרֶץ, לָאִי קַפְרִיסִין. “אִיגְלוּ” – צִי בְּרִיטִי אַדִּיר עוֹמֵד נֹכַח הַיֶּלֶד הַיְּהוּדִי הַנִּדָּח, הַנִּצּוֹל, וְקוֹרֵעַ אֶת כָּל תִּקְווֹתָיו בְּבַת אַחַת.
“אִיגְלוּ”… לֵךְ לְקַפְרִיסִין. עַתָּה מַפְלִיגִים הַמַּעְפִּילִים בָּאֳנִיָּה גְּדוֹלָה, אֳנִיַּת הוֹד מַלְכוּתוֹ, אֳנִיָּה מְרֻוָּחָה, אַךְ דָּבָר אֶחָד דּוֹקֵר בְּתוֹךְ הָאֳנִיָּה הַזֹּאת: גֶּדֶר תַּיִל.
הַיֶּלֶד, הָאִישׁ, הָאִשָּׁה, הַנַּעַר, הַנַּעֲרָה – מָה רַב הַתַּיִל הַדּוֹקְרָנִי שֶׁרָאוּ עֵינֵיכֶם בִּשְׁנוֹת הַזְּוָעָה הַלָּלוּ. וְעֲדַיִן לֹא דַי. הַצִּי הַבְּרִיטִי מוֹסִיף לָכֶם מִשֶּׁלּוֹ.
“אִיגְלוּ” – פְּעֻלָּה צְבָאִית זוֹ זָכוֹר נִזְכֹּר.
בַּמֶּה נְנַחֵם אֶתְכֶם, גּוֹלִים, שֶׁנֻּתַּקְתֶּם בְּכֹחַ מֵחוֹף תִּקְוַתְכֶם?
לֹא נִשְׁקֹט וְלֹא נָנוּחַ עַד שׁוּבְכֶם. וְשׁוֹב תָּשׁוּבוּ. אֲנַחְנוּ מְחַכִּים לָכֶם, וְאֵין מָקוֹם אַחֵר בִּשְׁבִילְכֶם. גִּדְרֵי־תַּיִל יֵהָרְסוּ וְאַתֶּם תָּבוֹאוּ. בְּדַם שְׁלשֶׁת הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁנָּפְלוּ בַּמַּעֲרָכָה בְּחֵיפָה בַּיּוֹם הִנָּתֶקְכֶם מִן הָאָרֶץ נִשְׁבַּעְנוּ כִּי תָּבוֹאוּ.
(תש"ו)