מֶה חָדֵל אֲנִי, קָרָא הַשִּׁלֹחַ,

בְּנָשְׂאוֹ עֵינָיו אֶל אֶחָיו רַבֵּי־מָיִם:

קָטֹן אֲנִי וָדָל, הֹלֵךְ בְּלֹא־כֹחַ,

וּמַהֲלָכִי – דֶרֶך יוֹם אוֹ יוֹמָיִם;

גְּבוּלִי צַר וּזְרֹעוֹת־שֶׁטֶף אַיִן,

גַּם קוֹלִי לֹא נִשְׁמַע עַל אֶרֶץ רַבָּה,

אֲשָׂרֵךְ דַּרְכִּי – וְלֹא אַאֲמִין בַּחַיִין,

אֶפְחַד וְלֹא אֶבְטַח מִפְּנֵי הַיּוֹם הַבָּא…

וְהַנְּהָרוֹת הָהֵם – כֻּלָם גְּדוֹלִים וְטוֹבִים,

גְּבוּלָם רַב וּכְבוֹדָם מָלֵא עוֹלָם,

אֲלֵיהֶם יִנְהֲרוּ נְחָלִים רְחוֹקִים וּקְרוֹבִים,

בְּרַעַשׁ יְגַמְּאוּ אֶרֶץ, יַרְעִימוּ בְּקוֹלָם,

וְגַלֵּיהֶם כְּהָרִים הָרִים יַעְתִּיקוּ

מִדֵּי הִשְׁתַּפְּכָם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ,

וִיעָרִים יַחֲשׂפוּ וְצוּרִים יָדִיקוּ

וְיִפְרְצוּ מִסָּבִיב פֶּרֶץ עַל פָּרֶץ!

גַּם עָלַי כּוֹנְנוּ, סָלְלוּ אָרְחוֹת אֵידָם,

עַל פָּנַי צָפוּ, הִתְגָּעֲשׁוּ מֵימֵיהֶם,

דְּלָחוּנִי עֲכָרוּנִי – כִּמְעַט הָיִיתִי צֵידָם,

וְעוֹד הַיּוֹם נָשֹא אֶשָּׂא אֵימֵיהֶם… –

וַאֲנִי מָה? מִי יָחוּשׁ מִי יִסְפֹּר נוֹדִי?

מִי יָשִׂים אֵלַי לֵב בְּאָבְדִי אוֹ בְּעוֹדִי?

אֶסָּפֶה יוֹם אֶחָד – מִי יִפְקְדֵנִי?

אַאֲרִיך בְּעָנְיִי – מִי רוֹאֵנִי מִי יוֹדְעֵנִי?

מִי יִשָּׂא לִי שָׁלוֹם, בְּרָכָה, אַהֲבָה? –

וְלָמָּה זֶה, יוֹצֵר כָּל, יְצַרְתָּנִי לְרַאֲוָה?…

וְקוֹל בְּרָמָה נִשְׁמַע, מוֹכִיחַ וְאֹמֵר:

הוֹי רָב אֶת יוֹצְרוֹ, מִתְאוֹנֵן, שָׂם עֲלִילוֹת,

לְהַחֲשִׁיךְ עוֹלָמוֹ לַשָׁוְא שֹׁקֵד וְשֹׁמֵר,

כִּי אֵל דֵּעוֹת יְיָ וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִילוֹת.

אַל תֹּאמַר קָטֹנְתִּי, דַּלֹתִי מְאֹד:

לֹא לִגְדוֹלִים חֹסֶן, הַנֶּצַח וְהַהוֹד,

וְלֹא בְּרַעַש יְיָ וְלֹא לַאֲדִירִים רְצוֹנוֹ

וְאֵין יִתְרוֹן לְרַהַב עִם כָּל־הֲמוֹנוֹ וּשְׁאוֹנוֹ.

אִם קָטֹן אַתָּה – גְּדוֹתֶיךָ עֵמֶק־בְּרָכָה,

וּפִרְיְךָ תְּבַכֵּר אַתָּה, פְּרִי תִפְאָרָה, –

סֵמֶל הַקִּנְאָה לַאֲשֶׁר אֵין לָהֶם כָּכָה;

שׁהֵמָּה יַרְבּוּ שָׁאוֹן וּסְבִיבָם נִשְׂעָרָה –

אַךְ גְּבוּלָם צִיָּה, פְּרִי לֹא יַעֲשׂוּ בְּעִתָּם,

מַשְׁחִיתִים הֵמָּה, אַךְ הַפְרֵה אֵין אִתָּם;

אוּלַי יַעֲשׂוּ – וְנִסְחַף בִּגְאוֹן גַּלֵּיהֶם,

הַמְלַחֲכִים בְּזַעַם לְשׁוֹנָם כָּל־סְבִיבוֹתֵיהֶם. –

אִם קָטֹן אַתָּה – לְךָ אֹרֶךְ יָמִים

שְׁכֶם אֶחָד עַל כָּל־אַחֶיךָ הַגְּדוֹלִים,

שֶׁהֵמָּה בְּסֻלַּם הַבְּרִיאָה יוֹרְדִים וְעוֹלִים

עַד זְמַן וְעִדָּן, וְאַחַר יֹאבְדוּ לְעוֹלָמִים –

הֲלֹא רָאִיתָ בְּדוֹר דּוֹרִים שְׁנוֹתֶיךָ

כַּמָּה נַהֲרוֹת־אֵיתָן סָפוּ עַל פָּנֶיךָ –

רָעָתָם תְּיַסְּרֵם, מְשׁוּבוֹתָם – מוֹתָם,

אִישׁ אֶת אָחִיו יִבְלְעוּ עַד כְּלוֹתָם,

וּבַסְּעָרוֹת יְחוֹלְלוּ – יִצָּמְתוּ יַחַד

וְנִמְחוּ מִסֵּפֶר חַיִים אַחַד אַחַד.

אִם עָבְרוּ עַל פָּנֶיךָ וּדְלָחוּךָ,

כָּלָה לֹא עָשׂוּ, לֹא בְּלָעוּךָ. –

וְאַתָּה וּשְׁנוֹתֶיךָ לֹא יִתָּמוּ,

כִּי הֲלִיכוֹת עוֹלָם לָךְ, חֶלְקְךָ בַּחַיים,

וּפִרְיְךָ לֹא יֶחְדַּל וַאֲלֻמּוֹתֶיךָ קָמוּ,

וְשִׁמְעָם הֹלֵךְ תַּחַת כָּל־הַשָּׁמַיִם.

הֵרָגַע אֵפוֹא וָדֹם וּלְכָה בַּתֹּם

וְאַל תֵּפֶן אֶל רְהָבִים, וְאַל תְּהִי בְּאוֹרְרֵי יוֹם.

וַיִּיטַב לֵב הַשִּׁלֹחַ וַיִּצְהַל פָּנִים

אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה לוֹ בִּגְבוּלֹו הַמְּעַט,

וְעַל פְּנֵי כָל־אֶחָיו הָאֵיתָנִים

מֵימָיו, מֵי מְנוּחוֹת, עוֹדָם הֹלְכִים לְאַט.

(תרע"א)