שְׂאִי קִינָה, דַּבְּרִי רְתֵת,
שִׁירַת עֱנוּתִי, שִׁירַת הַלְאֹם,
שֶׁכָּכָה הִרְבֵּיתִי שְׂאֵת
בְּתוֹךְ רוּחִי הַבֹּעֵרָה דֹם.
וְחָדְרָה אֶל כָּל־אָזְנַיִם,
וּבְעַד אָזְנַיִם אֶל הַלֵּב;
כְּאֵב יָשָׁן כִּשְׁנוֹת אַלְפַּיִם,
בְּרָב־כֹּחַ אֶכְבֹּש הַכְּאֵב.
וּבָכוּ יְלָדִים וַאֲנָשִׁים,
גַּם קְשֵׁי־לֵב, חִזְקֵי יָדָיִם,
וּבָכוּ פְּרָחִים וְנָשִׁים,
וּבָכוּ כּוֹכְבֵי שָמָים.
וְהֹלְכוֹת וְשֹׁטְפוֹת כָּל־הַדְּמָעוֹת
הַנֶּגְבָּה יַחַד בִּדְמָמָה,
וְהֹלְכוֹת כֻּלָּן וּבָאוֹת
אֶל תּוֹךְ הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה.
(תרע"ג)
-
משירי הינה. ↩