לוגו
"טִיּוּל בַּבַּיִת"
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

הַדְּבָרִים הַנִּפְלָאִים אֵינָם רְחוֹקִים מֵאִתָּנוּ. אֵין צֹרֶךְ לַעֲרֹךְ מַסָּע אָרֹךְ מֵעֵבֶר לַיַּמִּים וְלַמִּדְבָּרוֹת כְּדֵי לְגַלּוֹת פְּלָאִים. הֵם כֹּה קְרוֹבִים לָנוּ! הוֹשֵׁט יָדְךָ וְגַע בָּהֶם. וְאַף אִם יָדְךָ קְצָרֳה, הַשֵּׂג תַּשִּׂיגֵם.

אַתָּה שׁוֹאֵל: הֵיכָן הֵם? אֶעֱנֶה לְךָ: בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה עוֹמֵד וְהוֹלֵךְ.

– וּמַדּוּעַ אֵינִי רוֹאֶה אוֹתָם?

יְדִידִי, צָרִיךְ אַתָּה לְאַלֵּף אֶת עֵינֶיךָ לִרְאוֹת, וְאָז יִתְגַּלּוּ לְפָנֶיךָ פִּלְאֵי פְּלָאִים. אַתָּה יוֹשֵׁב בְּבֵיתְךָ, רוֹאֶה יוֹם יוֹם מָה אַבָּא וְאִמָּא עוֹשִׂים, כֵּיצַד הֵם מְכִינִים אֶת מַאֲכָלְךָ, כֵּיצַד הֵם מְאִירִים אֶת חַדְרְךָ, וְאֵינְךָ חוֹשֵׁב כְּלָל עַל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ. אֲבָל אִם תַּתְחִיל לִשְׁאֹל כֵּיצַד כָּל זֶה נַעֲשֶׂה וְלָמָּה, יִתְגַּלּוּ לְפָנֶיךָ סוֹדוֹת מִסּוֹדוֹת שׁוֹנִים. אַתָּה נוֹכָח לָדַעַת, כִּי הַדְּבָרִים הַפְּשׁוּטִים בְּיוֹתֵר, לְמִן הַגַּפְרוּר וְעַד מְנוֹרַת הַחַשְׁמַל, לְמִן הַכִּירַיִם וְעַד הַצַּלַחַת שֶׁמִּמֶּנָּה אַתָּה אוֹכֵל אֶת תַּבְשִׁילְךָ – כָּל אֵלֶּה הֵם פִּלְאֵי פְּלָאִים שֶׁל שֵׂכֶל הָאָדָם. כַּמָּה נִסְתָּרוֹת מִתְגַּלִּים לְפָנֶיךָ.

וַהֲרֵי לְפָנֶיךָ סֵפֶר חָדָשׁ – “טִיּוּל בַּבַּיִת”, למ. אִילִין, שֶׁיָצָא בְּהוֹצָאַת “עַם עוֹבֵד”, סִפְרִיַּת “שַׁחֲרוּת”. אַתָּה חוֹשֵׁב – “טִיּוּל”? וּבַבַּיִת? כְּלוּם אֶפְשָׁר לְטַיֵּל בַּבַּיִת הַקָּטָן? אֲבָל פְּתַח נָא אֶת הַסֵּפֶר וְתִרְאֶה כַּמָּה דְבָרִים חֲדָשִׁים מִתְגַּלִּים לְפָנֶיךָ, אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא חָשַׁבְתָּ עֲלֵיהֶם וְלֹא נִגַּשְׁתָּ כְּלָל לִבְחֹן אוֹתָם. כְּכָל שֶׁאַתָּה מַפְלִיג בָּעִנְיָנִים הַקְּטַנִּים שֶׁל הַבַּיִת אַתָּה נוֹכָח לָדַּעַת, כִּי אַתָּה עוֹרֵךְ מַסָּע גָּדוֹל וְרַב-עִנְיָן בֵּין הַכְּתָלִים. הַמַּסָּע הַקָּטָן מַרְחִיב אֶת דַּעְתְּךָ, כְּאִלּוּ גִמֵּאתָ מֶרְחָקִים. וְאָמְנָם, הִפְלַגְתָּ לִדְבָרִים שׁלֹּא יָדַעְתָּ קֹדֶם וְעַתָּה הֵם יְדוּעִים לְךָ. הַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים בַּסֵּפֶר מְעַנְיְנִים מְאֹד, וְרַבִּים הַחִדוּשִׁים שֶׁיִּוָּדְעוּ לְךָ מִמֶּנּוּ, אַךְ הוּא יְלַמֶּדְךָ עוֹד דָּבָר חָשׁוּב מְאֹד: לִשְׁאֹל וְלַחֲקֹר אַחֲרֵי הַקָּרוֹב לְךָ, אַחֲרֵי הַמִּתְרַחֵשׁ מִסְּבִיבְךָ בַּבַּיִת וּמִחוּצָה לוֹ, וְלָדַעַת כֵּיצַד הִגִּיעַ הָאָדָם אֶל אֲשֶׁר הִגִּיעַ.

(תש"ב)