בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת הַשּׁוֹמְמִים בְּקַוְקַז, עַל אַחַד הֶהָרִים הַגְּבוֹהִים וְהַקֵּרְחִים, מִתְנַשֵּׂא סֶלַע גָדוֹל וָרָם, אֲשֶׁר שִׂיאוֹ נִרְאֶה לַמֶּרְחַקִּים וְאֵימָתוֹ רַבָּה עַל כָּל סְבִיבוֹתָיו. לְרַגְלֵי הָהָר הַהוּא מִשְׂתָּרַעַת בִּקְעָה גְדוֹלָה, אֲשֶׁר אֵין קֵץ לְרָחְבָּהּ וְאֵין גְבוּל לְאָרְכָּהּ, וְהִיא כֻלָּהּ זְרוּעָה עֲצָמוֹת, עַצְמוֹת חַיּוֹת וְעַצְמוֹת עוֹפוֹת, שְׂרִידֵי הַטֶּרֶף הָרַב אֲשֶׁר יָבִיאוּ הַנְּשָׁרִים פַּעַם בְּפָעַם.

דִּמְמַת מָוֶת שוֹרֶרֶת כָּל הַיָּמִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה. צֵל אָדָם לֹא יֵרָאֶה פֹּה וְרֶגֶל בְּהֵמָה וְחַיָּה לא תָבֹא עַד הֲלוֹם, לְבַד מִנִּשְׁרֵי קַוְקַז הָאַדִּירִים. הֵמָּה יָבֹאוּ הֵנָּה לִפְעָמִים לֶאֱכֹל אֶת טַרְפָּם; וְגַם אֵלֶּה לֹא יִתְמַהְמְהוּ פֹּה, כִּי בְטֶרֶם יִבְלְעוּ אֶת טַרְפָּם יָעוּפוּ וְיָשׁוּטוּ אִישׁ לְעֶבְרוֹ, וְהַבִּקְעָה רֵיקָה וְשׁוֹמֵמָה כְּמִיָּמִים יָמִימָה.

אֶפֶס, אַחַת לְמֵאָה שָׁנָה יָקוּם הַמָּקוֹם לִתְחִיָּה וְרָבְתָה בּוֹ הַתְּכוּנָה. אָז יִתְלַקְּטוּ אֶל הַבִּקְעָה כָּל נִשְׁרֵי קַוְקַז לְמִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם, אֶחָד לֹא נֶעְדָּר וּבָחֲרוּ מִקִּרְבָּם מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם.

כָּכָה יַעֲשׂוּ מִשְּׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר, פַּעַם לִתְקוּפַת מֵאָה שָׁנָה.

*

לִפְנֵי רַבּוֹת בַּשָּׁנִים הָיָה הַדָּבָר. עַם דִּמְדּוּמֵי שַׁחַר הֵחֵלוּ הַנְּשָׁרִים לְהִתְאַסֵּף בַּבִּקְעָה, כָּל אֶחָד טֶרֶף בְּצִפָּרְנָיו, כְּכֹל אֲשֶׁר יוּכַל שֵׂאת. וְלֹא נָגְעוּ הַנְּשָׁרִים בַּטֶּרֶף; אִישׁ אִישׁ שָׂם אֶת טַרְפּוֹ לְפָנָיו, וְהֵעִיף עַיִן לִרְאוֹת מָה עֶרֶךְ הַטֶּרֶף אֲשֶׁר הֵבִיאוּ חֲבֵרָיו לְעֻמַּת טַרְפּוֹ הוּא.

גַּם הַמֶּלֶךְ הַיָּשִׁישׁ, נֶשֶׁר גְּדָל כְּנָפַיִם וְאַדִּיר כֹּחַ, הַמּוֹשֵׁל בַּעֲדָתוֹ זֶה מֵאָה שָׁנָה, בָּא בִּיעָף וְעָמַד עַל שִׂיא הַסֶּלַע הַגָּדוֹל, הוּא כִּסֵּא הַמְּלוּכָה. כָּל הַנְּשָׁרִים צָהֲלוּ לִקְרָאתוֹ וְקִבְּלוּ אֶת פָּנָיו בְּכָבוֹד וְהָדָר.

הַמֶּלֶךְ הִשְׁקִיף מִמְּרוֹם סַלְעוֹ עַל בְּנֵי עַמּוֹ, וּזְמָן רָב עָמַד בְּלִי נוֹעַ וּמַרְאֵהוּ כֻלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד וּגְבוּרָה. נוֹצָתוֹ אָמְנָם הָפְכָה לָבָן, קָרַחַת רֹאשׁוֹ פָּשְׂתָה, צִפָּרְנָיו כִּמְעַט קָהוּ, אוּלָם דַּעַת וּתְבוּנָה בוֹ, וְאֵימָתוֹ עַל כָּל עֲדַת הַנְּשָׁרִים.

הַנְּשָׁרִים חָנוּ אִישׁ אִישׁ עַל מְקוֹמוֹ, וּבִדְמָמָה וּבְהַכְנָעָה הִפְנוּ אֶת רֹאשָׁם לְעֵבֶר מַלְכָּם. לֹא מָחֲאוּ כָנָף, לא נִקְּשׁוּ בַמַּקּוֹר, כִּי חִכּוּ לְמוֹצָא פִּי הַמֶּלֶךְ וְרָאשֵׁיהֶם נְטוּיִים אֶל עָל.

וְהַמֶּלֶךְ כֻּלּוֹ אֵימָה, וּמַרְאֵהוּ כְמַרְאֵה צוּר־מוֹשָׁבוֹ. יוֹדֵעַ הוּא כִּי קָרֵב קִצּוֹ לָבוֹא, וְהַיּוֹם יַעֲזֹב לָנֶצַח אֶת מַמְלַכְתּוֹ וְיֵאָסֵף אֶל עַמָּיו.

הוּא זָקַף רֹאשׁוֹ.

כָּל הַנְּשָׁרִים מָחֲאוּ כָּנָף.

הַמֶּלֶךְ מָחָא כְּנָפָיו גַּם הוּא, וְכָל הַנְּשָׁרִים, נִגְּשׁוּ וְהֵשַׁחוּ רָאשֵׁיהֶם לְפָנָיו, וּמִיָּד שָׁבוּ אִישׁ אִישׁ לִמְקוֹמוֹ.

מֶלֶךְ הַנְּשָׁרִים הִתְרוֹמֵם רֶגַע וְעָזַב אֶת צוּר מַלְכוּתוֹ, חָג מִסָּבִיב לַעֲדָתוֹ, וְשוּב הִתְרוֹמֵם עַד אֲשֶׁר הִרְקִיעַ שְׁחָקִים וְנֶעֱלָם. מִמְּרוֹם מְעוּפוֹ הֵעִיף עוֹד פַּעַם עַיִן אֶל הַבִּקְעָה וְאֶל בְּנֵי עַמּוֹ הַמְצַפִּים לוֹ. הוּא הִתְעַנֵּג עַל הַשַּׁלְוָה וְהַתִּפְאֶרֶת שֶׁבְּמַלְכוּתוֹ, וּבְלִבּוֹ חָמַד אֶת הָעוֹלָם הַיָּפֶה וְאֶת עֲדַת נְשָׁרָיו הַשַּׁאֲנַנִּים.

הָרֶגַע הַגָּדוֹל וְהַנוֹרָא בָא… הַמֶּלֶךְ הִסְתּוֹבֵב אָנֶה וָאָנָה, עָג עוּגָה בָּאַוִּיר, הִתְנַשֵּׂא מַעֲלָה מַעֲלָה וַיִּחַן דֹּם תַּחַת הַשָּׁמַיִם, תָּלוּי וְעוֹמֵד, וּלְפֶתַע פִּתְאֹם צָנַח מְלֹא גוּפוֹ עַל הַסֶּלַע, עַל הַצּוּק הַחַד, וְהַתְּהוֹם בָּלְעָה אוֹתוֹ… רַק אֲחָדוֹת מִנּוֹצוֹתָיו נָשְׁרוּ וְרִפְרְפוּ בָאַוִּיר. כָּל הַבִּקְעָה נֶהֶפְכָה לְחֶרְדַּת אֶלֹהִים.

הַנְּשָׁרִים נָבוֹכוּ, וּבְמַשַּׁק כַּנְפֵיהֶם הִבִּיעוּ אֶת גֹּדֶל צַעֲרָם עַל מוֹת מַלְכָּם הַנֶּאֱמָן. הֵם הִתְעוֹפְפוּ עַל פְּנֵי הַבִּקְעָה לְבַקֵּשׁ אֶת גְּוִיַת מַלְכָּם, אַך לַשָּׁוְא. נוֹצוֹתָיו שֶׁנִּשְּׂאוּ בָאַוִּיר גַּם הֵן נֶעֶלָמוּ.

נִפְעָמִים וְנִרְעָשִׁים שָׁבוּ הַנְּשָׁרִים אִישׁ אִישׁ אֶל מְקוֹמוֹ, וּלְאוֹת אֵבֶל אָסְפוּ כַּנְפֵיהֶם וְהֵשַׁחוּ ראשָׁם.

וּפִתְאֹם – וְכָל הָעֵדָה נִנְעֲרָה שׁוּב. עֵת לִבְחוֹר מֶלֶךְ חָדָשׁ הִגִּיעָה.

וּמִשְׁפַּט הַנְּשָׁרִים: מִי אֲשֶׁר טַרְפּוֹ יִכְבַּד בְּעֵינֵיהֶם בַּיּוֹם הַהוּא, הוּא יִמְלֹךְ לִתְקוּפַת מְאַת הַשָּׁנִים הַבָּאוֹת.

מִסָּבִיב לְסֶלַע נֶאֱסַף הֲמוֹן הַשָּׁלָל אֲשֶׁר הֵבִיאוּ הַנְּשָׁרִים בַּיּוֹם הַהוּא: עֳפָרִים, בְּנֵי צְבָאִים, יַעֲלוֹת־חֵן, תּוֹרֵי בָר, אַיָּלוֹת קַלּוֹת, נִמְרֵי גְמַלִּים רַכִּים וּצְעִירִים, בַּרְבּוּרִים צַחִים, פַּסְיוֹנִים מוּפָזִים, אַרְנָבוֹת וּשְׁפַנִּים. כָּל אֵלֶּה מָשְׁלָכִים בַּבִּקְעָה עַל יַד הַצּוּר, וְהַנְּשָׁרִים עוֹבְרִים עֲלֵיהֶם לַעֲרֹךְ עֶרְכָּם. וְהִנֵּה פָּגְעָה עֵינָם בְּמַחֲזֶה נִפְלָא וַיַּעַמְדוּ נִפְעָמִים: תִּינוֹק בֶּן שָׁלשׁ אוֹ אַרְבַּע, אֲשֶׁר הֱבִיאוֹ אַחַד הַנְּשָׁרִים, גַּם הוּא בַּשָּׁלָל.

הַתִּינוֹק נִלְחַץ אֶל הַצוּר. עֵינָיו הַבּוֹעֲרוֹת קָמוּ בְחוֹרֵיהֶן וְהִבִּיטוּ נִכְחָן בְּזַעַף וְקֶצֶף רָב. כָּל הַנְּשָׁרִים עָמְדוּ מִשְׁתּוֹמְמִים לְמַרְאֵה הַיֶּלֶד. בֵּין הַשָּׁלָל הָרַב נִמְצְאָה גַם אַיָּלָה אַחַת, גִּבְהַת קוֹמָה וִיפַת מַרְאֶה; הַכֹּל חָשְׁבוּ, כִּי מִי אֲשֶׁר לוֹ הָאַיָּלָה – לוֹ הַמְּלוּכָה. אוּלָם עֵינֵי הַיֶּלֶד הַלּוֹהֲטוֹת, אֲשֶׁר הִתִּיזוּ נִיצוֹצוֹת, הֵבִיאוּ אוֹתָם בִּמְבוּכָה, וּכְמִשְׁתּוֹלְלִים הָיוּ מִבְּלִי דַעַת מַה לַעֲשׂוֹת. אָמְנָם הָאַיָּלָה גְבוֹהָה וְאַמִּיצָה, אַךְ מִיּוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמַיִם הָיָה “בֶּן־הָאָדָם” מֶלֶךְ עַל כָּל הַיְצוּרִים.

וְנֶשֶׁר אֶחָד קָרָא בְקוֹל:

“נַמְלִיךְ עָלֵינוּ אֶת אָחִינוּ אֲשֶׁר הֵבִיא לָנוּ אֶת בֶּן־הָאָדָם שֶׁבִי, וְהָיָה הַדָּבָר לְאוֹת לִבְנֵי־אָדָם, כִּי גָבֹר גָּבַרְנוּ עֲלֵיהֶם וְלֹא יוֹסִיפוּ עוֹד לְהִתְגָּאוֹת עָלֵינוּ, וּפַחַד הַנְּשָׁרִים יִהְיֶה עֲלֵיהֶם.”

הַדָּבָר יָצָא מִפִּי הַנֶּשֶׁר וְכָל הָעֵדָה מָחֲאָה כָנָף לֵאמֹר: נְכוֹנִים דְּבָרָיו, וְכֵן יָקוּם.

וְהַנְּשָׁרִים צִפּוּ לְמִשְׁתֶּה, אֲשֶׁר עוֹד מְעַט יַעֲשֶׂה לָהֶם מַלְכָּם הֶחָדָשׁ וְחֻלַּק שָׁלָל וְטֶרֶף רָב. וְאוּלָם מַרְאֵה הַיֶּלֶד הִשְׁבִּית אֶת מְנוּחָתָם.

מַה יַעֲשׂוּ בּוֹ? אָמְנָם קָטָן הוּא, אַךְ זֹאת קוֹמָתוֹ הַזְּקוּפָה וְעֵינָיו הַלּוֹהֲטוֹת, לֹא נָתְנוּ לָהֶם מָנוֹחַ. מַה אִוְּתָה נַפְשָׁם לִטְרֹף אוֹתוֹ חַיִּים – אַךְ לִבָּם לא נְתָנָם לַעֲשׂוֹת כֵּן: אַכְזָרִים הֵם הַנְּשָׁרִים בְּצֵאתָם לַטֶּרֶף וְלֹא יֵדְעוּ רַחֵם, אֲבָל בְּיוֹם חַגָּם, יוֹם מְלוֹךְ מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם, הָיָה הַדָּבָר לְתוֹעֵבָה בְּעֵינֵיהֶם.

וְאַחַד הַנְּשָׁרִים אָמַר: “יִרְאֶה נָא בֶּן־הָאָדָם אֶת נִצְחוֹן הַנֶּשֶׁר וְאֶת חַסְדּוֹ וִיסַפֵּר זֹאת בְּאָזְנֵי בְנֵי עַמּוֹ וִיהִי שֵׁם הַנֶּשֶׁר לִתְהִלָּה וְלִבְרָכָה בְּפִי בְּנֵי הָאָדָם לְדוֹרוֹתָם.”

אָז קָם הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ וְקָרָא:

“חֲנִינָה תִּנָּתֵן לְבֶן־הָאָדָם בְּיוֹם הִנָּתֵן כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשִׁי. וְאַתֶּם נְשָׁרַי, בַּחֲרוּ לָכֶם שְׁנַיִם וְיָשִׁיבוּ אוֹתוֹ אֶל בֵּית אֲבוֹתָיו, אֶל הָאֹהֶל, אֲשֶׁר מִשָּׁם לֻקָּח”.

הַדָּבָר יָצָא מִפִּי הַמֶּלֶךְ, וְקוֹל מְחִיאַת כְּנָפַיִם נִשְׁמַע, וְכָל הַנְּשָׁרִים קָרְאוּ:

“אֵין חָכָם כְּמַלְכֵּנוּ, וְאֵין יָשָׁר כִּבְחִיר הַנְּשָׁרִים!”.

וּשְׁנַיִם מִקְּרוֹבֵי הַמֶּלֶךְ מִהֲרוּ אֶל הַיֶּלֶד הַשָּׁבוּי לָקַחַת אוֹתוֹ וְלַהֲשִׁיבוֹ אֶל בֵּית אֲבוֹתָיו. – – –

פִּתְאֹם – חֲזִיז וָרַעַם! שְׁבִיב אוֹר נִרְאָה, וְחֵץ פִּלַּח אֶת לֵב הַמֶּלֶךְ, וְהוּא נָפַל תַּחְתָּיו מִתְבּוֹסֵס בְּדָמוֹ.

מִבֵּין הַסְּלָעִים נִרְאוּ פְּנֵי אָדָם. זֶה הָיָה אֲבִי הַיֶּלֶד הַשָּׁבוּי.

בְּהִוָּדַע לוֹ כִּי נִגְנַב בְּנוֹ הַקָּטָן, אָמַר: “אֵין זֹאת כִּי אִם אַחַד הַנְּשָׁרִים חֲטָפוֹ.” וְהוּא תָּפַס קַשְׁתּוֹ וְאַשְׁפָּתוֹ. וְכָל עוֹד נַפְשׁוֹ בּוֹ רָץ אֶל מְקוֹם הֵאָסֵף הַנְּשָׁרִים. וּבִרְאוֹתוֹ בַבִּקְעָה אֶת יַלְדוֹ נִצָּב עַל יַד אַחַד הַנְּשָׁרִים דָּרַךְ אֶת קַשְׁתּוֹ, יָרָה וְלֹא הֶחֱטִיא.

וּמֶלֶךְ הַנְּשָׁרִים נָפַל חָלָל.

הַנְּשָׁרִים נִבְהֲלוּ מְאֹד וְנִמְלְטוּ עַל נַפְשָׁם. הֵם עָזְבוּ אֶת הַשָּׁלָל הָרַב, אֶת מַלְכָּם הַמֵּת, וְאֶת הַבִּקְעָה…

מִן הַיּוֹם הַהוּא רֵיקָה הַבִּקְעָה… הַבִּקְעָה הַגְּדוֹלָה, הָיְתָה לְמִדְבַּר שְׁמָמָה, וְהַנְּשָׁרִים לֹא יֵרָאוּ וְלֹא יָבוֹאוּ עוֹד שָׁמָּה.

וּמֵאָז אֵין מֶלֶךְ בַּנְּשָׁרִים.