הַשָּׁנָה (תשׁ"ב) הִגִּיעַ מְשׁוֹרְרֵנוּ וְסוֹפְרֵנוּ יַעֲקֹב פִיכְמַן לִשְׁנַת הַשִּׁשִּׁים. בְּשָׁנִים כְּתִקוּנָן וַדַּאי הָיִינוּ חוֹגְגִים אֶת יוֹם הֻלַּדְתּוֹ הַשְּׁשִּׁים בְּרֹב פְּאֵר. כִּי עַל כֵּן הִרְבָּה יַעֲקֹב פִיכְמַן לַעֲשׂוֹת בְּסִפְרוּתֵנוּ, הִרְבָּה וְהִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת – לִגְדוֹלִים וְלִקְטַנִים.
פִיכְמַן הוּא רֵאשִׁית כּל מְשׁוֹרֵר. אוֹהֵב הוּא אֶת עוֹלָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְנַפְשׁוֹ פְּתוּחָה לִזְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ וּשְׁקִיעָתָהּ, לְמַשַּׁב הָרוּחַ, לְרִנַּת הַמַּעְיָן וּלְזִמְרַת הַצִפּוֹר, לְעֵץ הַשָּׂדֶה וְלָעוֹבֵד בַּכֶּרֶם. מַרְאוֹת הַטֶּבַע מְעוֹרְרִים אֶת רִגְשׁוֹת לִבּוֹ וְהוּא נוֹתֵן בַּשִׁיר קוֹלוֹ. וְקוֹל מְיֻחָד לוֹ לַמְשׁוֹרֵר. אַף בִּהְיוֹת נַפְשׁוֹ מְלֵאָה עֲלִיצוּת־חַיִּים מִמַּרְאוֹת נוֹף מַרְנִינִים, עוֹלָה וּבוֹקַעַת נִימָה נוּגָה מֵהָגוּת רוּחוֹ, רוּחַ הָאָדָם, שֶׁהַתּוּגָה וְהַשָּׂשׂוֹן תְּאוֹמִים בָּהּ.
פִיכְמַן נוֹלַד בְּבֶּסָרַבְּיָה, בַּעֲיָרָה עַל נְהַר הָרִיאוּט. אַךְ מֵאָז דָּרְכָה רַגְלוֹ עַל אַדְמַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְסָפַג אֶל נַפְשׁוֹ אֶת מַרְאוֹת הָאָרֶץ, קָמוּ לְפָנָיו דְּמֻיּוֹת הַתַּנַ“ךְ בְּאוֹר חָדָשׁ וְהוּא יָצַק בַּדְּמֻיּוֹת הַלָּלוּ אֶת הָגוּת רוּחוֹ. בְּסֵפֶר הַפּוֹאֶמוֹת “יְמֵי שֶׁמֶשׁ” מַעֲלֶה לְפָנֵינוּ הַמְשׁוֹרֵר אֶת רוּת וּסְבִיבָתָהּ, אֵבֶל דָּוִד, יוֹאָב, שָׁמְשׁוֹן בְּעַזָּה וּמַרְאוֹת אֲחֵרִים מִמַרְאוֹת הָאָרֶץ. אֲבָל פִיכְמַן כּוֹתֵב לא רַק שִׁירִים. אַגַּב הַפּוֹאֶמוֹת מִגִּבּוֹרֵי הַתַּנַ”ךְ הוּא כּוֹתֵב מַסּוֹת נִפְלָאוֹת עַל אִישִׁים מֵאִישִֵׁי הַתַּנַ"ךְ וְעַל סְפָרִים – עַל רוּת וְעַל קֹהֶלֶת וַאֲחֵרִים. וְאַף שֶׁדְּבָרִים אֵלֶּה אֵינָם כְּתוּבִים בַּחֲרוּזִים הֲרֵי הֵם דִּבְרֵי שִׁירָה. פִיכְמַן כּוֹתֵב דִּבְרֵי בִּקֹרֶת עַל סוֹפְרִים וּסְפָרִים.
בַּתֵּאוּרִים הַיָּפִים וְהָעֲדִינִים שֶׁל הַסּוֹפְרִים וְהַסְּפָרִים הוּא מִקָרֵב אוֹתָם אֶל לִבֵּנוּ וּפוֹתֵחַ לְפָנֵינוּ אֶת הַדֶּרֶךְ לַהֲבָנָתָם. הוּא כּוֹתֵב גַם עַל אֲמָנוּת הַתֵּיאַטְרוֹן וְהַצִּיּוּר וְאַף עַל אִישִׁים מְדִינִיִים.
עֲשָׂרוֹת בַּשָׁנִים עָבַד פִיכְמַן בְּסִפְרוּתֵנוּ כְּעוֹרֵךְ שָׁבוּעוֹנִים וְיַרְחוֹנִים וסְפָרִיּוֹת – בְּכָל עֲבוֹדָתוֹ זֹאת הִשְׁקִיעַ כֹּחוֹת גְּדוֹלִים וְהֶאֱצִיל מֵרוּחוֹ עַל בָּמוֹתָיו. הָיָה עוֹרְכוֹ שֶׁל יַרְחוֹן אֲגֻדַּת הַסּוֹפְרִים “מֹאזְנַיִם”. בְּכָל חוֹבֶרֶת וְחוֹבֶרֶת כָּתַב בְּעַצְמוֹ עַל כַּמָּה עִנְיָנִים שׁוֹטְפִים – וְהַכֹּל בְּטוּב טַעַם.
אֶת פִיכְמַן הַסּוֹפֶר לִילָדִים אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים כֻּלָּנוּ. כִּי עַל כֵּן הוּא פּוֹקֵד אֶת “דָּבָר לִילָדִים” כְּפַעַם בְּפַעַם בְּסִפּוּרָיו וּבְשִׁירָיו. אַף כֶּרֶךְ סִפּוּרָיו “אַיֶּלֶת הָעֵמֶק” נִדְפַּס בְּחֶלְקוֹ הַגָּדוֹל בְּכַרְכֵי “דָּבָר לִילָדִים”.
רַבִּים מִן הַיְלָדִים וּמִן הַגְּדוֹלִים שֶׁהָיוּ יְלָדִים זוֹכְרִים וַדַּאי אֶת סִפְרִי הַלִּמּוּד שֶׁחִבֵּר בִּשְׁבִילָם יַעֲקֹב פִיכְמַן וּבָהֶם לָמְדוּ וְלוֹמְדִים תַּלְמִידִים בְּשִׁבְתָּם עַל סַפְסַל בֵּית־הַסֵּפָר.
הִנֵּה כִּי כֵן – רַבָּה וַעֲנֵפָה עֲבוֹדָתוֹ הַסִּפְרוּתִית שֶׁל יַעֲקֹב פִיכְמַן בְּכָל סוּגֵי הַסִּפְרוּת. בְּכָל אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה שְׁרוּיָה הַבְּרָכָה – וּבְשְׁנָת הַשִּׁשִּׁים לִימֵי חַיָּיו אֲנַחְנוּ מְבָרְכִים אֶת הַמְשׁוֹרֵר שֶׁהַבְּרָכָה תִּגְדַּל וְתִרְבֶּה.
(תש"ב)