(ה' טבת תר“כּ – ז' אב תרפ”ב)

א    🔗

מְשׁוֹרֵר, מְסַפֵּר, מְבַקֵּר, עוֹרֵךְ וּמְתַרְגֵּם – הָיָה דָּוִד פְרִישְׁמַן. כְּאַרְבַּע עֲשָׂרוֹת שָׁנִים עָמַד בַּשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה בְּסִפְרוּתֵנוּ הָעִבְרִית.

רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ הָיְתָה כִּמְבַקֵּר. הוּא הָיָה צָעִיר מְאֹד כְּשֶׁהֵרִים אֶת קוֹלוֹ בַּסִּפְרוּת הָעִבְרִית וּבִקֵּר קָשֶׁה אֶת הַסּוֹפְרִים בַּיָּמִים הָהֵם. הוּא בָּא בִּדְרִישׁוֹת אֶל הַסּוֹפֵר הָעִבְרִי שֶׁיִּכְתֹּב כַּאֲשֶׁר כּוֹתְבִים סוֹפְרֵי הָעַמִּים הָאֲחֵרִים בִּלְשׁוֹנוֹתֵיהֶם. הוּא דָּרַשׁ שֶׁהַסִּפְרוּת הָעִבְרִית תִּהְיֶה כְּסִפְרוּת הָעַמִּים שֶׁל אֵרוֹפָּה. אֶת דְּבָרָיו אָמַר בַּחֲרִיפוּת וּבְעֹז־רוּחַ. כָּךְ הִתְחִיל וְהָיָה לְסוֹפֵר. פְרִישְׁמַן סִפֵּר אַחַר כָּךְ, כִּי כַּאֲשֶׁר כָּתַב אֶת הַבִּקֹּרֶת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלּוֹ, נֶגֶד הַמְחַבְּרִים, לֹא יָדַע כְּלָל שֶׁעַל יְדֵי כָּךְ הוּא עַצְמוֹ נַעֲשֶׂה מְחַבֵּר. הוּא נַעֲשָׂה סוֹפֵר – הוּא אוֹמֵר – כִּמְעַט נֶגֶד רְצוֹנוֹ.

ב    🔗

אַהֲבַת פְרִישְׁמַן לַכְּתִיבָה נִתְגַּלְּתָה בּוֹ עוֹד בְּשַׁחַר נְעוּרָיו. בִּשְׁנַת הַשְּׁלֹש־עֶשְׂרֵה לִימֵי חַיָּיו הִדְפִּיס אֶת סִפּוּרוֹ הָרִאשׁוֹן בָּעִתּוֹן “הַשַּׁחַר”, שֶׁיָּצָא עַל יְדֵי פֶּרֶץ סְמוֹלֶנְסְקִין בְּוִינָה. הוּא אָהַב אֶת הַלִּמּוּדִים, וּבְיִחוּד אֶת הַקְּרִיאָה בִּסְפָרִים. כָּל סֵפֶר שֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ לֹא הוֹצִיאוֹ מִתַּחַת יָדוֹ עַד שֶׁלֹּא קְרָאוֹ. הוּא הָיָה בֵּן לְהוֹרִים אֲמִידִים, סוֹחֲרִים בְּלוֹדְז, עִיר הַתַּעֲשִׂיָּה בְּפּוֹלִין. בְּמִשְׁפַּחְתּוֹ מִצַּד אָבִיו הָיוּ הַרְבֵּה רַבָּנִים לוֹמְדֵי־תּוֹרָה וּמִצַּד אִמּוֹ הָיוּ אֳמָנִים, צַיָּרִים. עַל אָבִיו מְסַפֵּר פְרִישְׁמַן כִּי הָיָה חָכָם מְאֹד וְשֶׁלֹּא פָּגַשׁ בְּחַיָּיו אָדָם חָכָם כָּמוֹהוּ.

הוּא יָרַשׁ אֵפוֹא מֵאָבִיו אֶת הַפִּקְּחוּת וְאֶת הַנְּטִיָּה לְבִקֹּרֶת וּמֵאִמּוֹ אֶת הַנְּטִיָּה לַחֲלוֹמוֹת וְלַהֲזָיוֹת, לִחְיוֹת בְּעוֹלַם הַדִּמְיוֹנוֹת. וְכָךְ נִתְמַזְּגוּ בִּפְרִישְׁמַן הַמִּדּוֹת שֶׁל מְבַקֵּר וְשֶׁל מְשׁוֹרֵר. מִשֶּׁגָּדַל דָּוִד פְרִישְׁמַן גָּבְרָה בּוֹ הַתְּשׁוּקָה לְלִמּוּדִים. בִּהְיוֹתוֹ צָעִיר מְאֹד שְׁלָחוּהוּ הוֹרָיו לְגֶרְמַנְיָה, לִלְמֹד בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה. הוּא אָהַב אֶת הַמַּדָּעִים וְהִתְעַנְיֵן בְּיִחוּד בְּמַדָּעֵי הַטֶּבַע. אָז נִזְדַּמֵּן לְפָנָיו הַסֵּפֶר “יְדִיעוֹת הַטֶּבַע” לְבֶּרְנְשְׁטַין וְהִתְחִיל לְתַרְגְּמוֹ מִגֶּרְמָנִית לְעִבְרִית, וְהוּא אָז בֶּן שְׁבַע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה. בְּגֶרְמַנְיָה הִתְוַדַּעַ אֶל סוֹפְרִים יְהוּדִים שֶׁכָּתְבוּ גֶרְמָנִית וְגַם הוּא כָּתַב בְּעִתּוֹנִים גֶּרְמָנִים.

אֲבָל לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וְהוּא רָאָה אֶת עַצְמוֹ כְּסוֹפֵר עִבְרִי וְהִתְחִיל לִכְתֹּב בָּעִתּוֹנִים וְהָיָה מֵרָאשֵׁי הַמְדַבְּרִים בְּסִפְרוּתֵנוּ.

ג    🔗

כְּסוֹפֵר הַמִּשְׁתַּתֵּף בָּעִתּוֹנִים כָּתַב פְרִישְׁמַן מַאֲמָרִים, דִּבְרֵי בִּקֹּרֶת עַל סוֹפְרִים וּסְפָרִים. אַךְ בִּרְבוֹת הַיָּמִים גָּבַר בּוֹ הָרָצוֹן לִכְתֹּב סִפּוּרִים וְשִׁירִים. בְּסִפּוּרָיו הוּא מְבַקֵּשׁ לְגַלּוֹת אֶת הַנַּעֲשֶׂה בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם שֶׁהוּא נִסְתָּר מִן הָעַיִן. הוּא חָשׁ בְּיִסּוּרֵי הָאָדָם הַסּוֹבֵל וְשׁוֹאֵף לְגַלּוֹת זֹאת בִּפְנֵי הַשֵּׁנִי שֶׁיִּהְיֶה חוֹמֵל אוֹתוֹ. בַּאֲשֶׁר אִם יֵדַע אִישׁ אֶת סִבְלוֹ שֶׁל רֵעֵהוּ יִשְׁתַּדֵּל לְהָקֵל עָלָיו וְלָבוֹא לְעֶזְרָתוֹ. רַבִּים הַסִּפּוּרִים אֵצֶל פְרִישְׁמַן עַל הַיֶּלֶד הַיְּהוּדִי בְּפּוֹלִין. הוּא מְתָאֵר אֶת חַיֵּי הַיֶּלֶד הֶעָנִי, שֶׁאֵין יַד הוֹרָיו מַשֶּׂגֶת לְהַלְבִּישׁוֹ בֶּגֶד חָדָשׁ לִכְבוֹד חַג הַפֶּסַח, לְמָשָׁל, כְּשֶׁהַיְלָדִים הָאֲחֵרִים בָּאִים לְבֵית־הַכְּנֶסֶת בִּמְעִילֵיהֶם הַחֲדָשִׁים וְרַק הוּא אֵין אוֹמְרִים לוֹ “תִּתְחַדֵּשׁ”. אֲבָל הוּא גַּם מְתָאֵר אֶת הַיֶּלֶד הֶעָנִי שֶׁאֵינוֹ נוֹפֵל בְּרוּחוֹ וְהוּא מְפַלֵּס לוֹ דֶּרֶךְ בַּחַיִּים בְּכִשְׁרוֹנוֹתָיו. כֵּן מְתָאֵר פְרִישְׁמַן אֶת הַתַּלְמִיד הַיְּהוּדִי בְּבֵית־הַסֵּפֶר

הַלֹּא־יְהוּדִי, אֶת הַמִּכְשׁוֹלִים אֲשֶׁר לְפָנָיו, שֶׁאֵין הוּא יָכוֹל לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם. וְאַף שֶׁהוּא מֵיטִיב לָדַעַת אֶת הַלִּמוּדִים מֵחֲבֵרוֹ הַלֹּא־יְהוּדִי אֵין נוֹתְנִים לוֹ לַעֲלוֹת מִמַּחְלְקָה לְמַחְלְקָה וְסוֹפוֹ שֶׁהוּא יוֹרֵד מִדְּחִי אֶל דֶּחִי. כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה הֵם הַחַיִּים.

פְרִישְׁמַן כָּתַב גַּם שירים, וְאַף שִׁירִים הִתְחִיל לִכְתֹּב בְּעוֹדוֹ צָעִיר מְאֹד. הוּא הוֹסִיף לִכְתֹּב שִׁירִים מִזְּמַן לִזְמַן כָּל שְׁנוֹת חַיָּיו. אַחַד הַשִּׁירִים הַיְדוּעִים לְכָל תַּלְמִידֵי בֵּית־הַסֵּפֶר הוּא “הַמָּשִׁיחַ”.

בִּשְׁנוֹת־חַיָּיו הָאַחֲרוֹנוֹת כָּתַב אֶת סִפּוּרָיו הַיָּפִים “בַּמִּדְבָּר”. אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים בַּסִּפּוּרִים הָאֵלֶּה וּמִתְפָּעֲלִים מִדִּמְיוֹנוֹ הַגָּדוֹל, מִתֵּאוּרָיו אֶת חַיֵּי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, מֵרַעְיוֹנוֹתָיו הַיָּפִים אֲשֶׁר בְּכָל סִפּוּר וְסִפּוּר.

ד    🔗

דָּוִד פְרִישְׁמַן תִּרְגֵּם סְפָרִים רַבִּים מִסִּפְרוּת הָעוֹלָם לְעִבְרִית. תַּרְגּוּמָיו הֵם מִן הַיָּפִים בְּיוֹתֵר. הִתְחִיל בְּתִרְגּוּם הַסֵּפֶר “יְדִיעוֹת הַטֶּבַע” לְבֶּרְנְשְׁטַין – סֵפֶר גָּדוֹל וְחָדָשׁ בַּלָּשׁוֹן הָעִבְרִית. כִּי בַּיָּמִים הָהֵם, לִפְנֵי חֲמִשִּׁים שָׁנָה וְיוֹתֵר, עֲדַיִן לֹא הָיְתָה הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית מְפֻתָּחָה בְּעִנְיְנֵי מַדָּע שֶׁל הַזְּמַן הֶחָדָשׁ כִּבְיָמֵינוּ עַתָּה. אֲבָל אַחַר כָּךְ עָסַק בְּתַרְגּוּמִים שֶׁל סִפְרוּת יָפָה, דִּבְרֵי שִׁירָה וּפִיּוּט. הוּא תִּרְגֵּם סְפָרִים רַבִּים, בֵּינֵיהֶם יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁהֵם לְמוֹפֵת, וְתַרְגּוּמָם הֶעֱלָה אוֹתָם לְמַעֲלָה גְּבוֹהָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בִּמְקוֹרָם.

כְּעוֹרֵךְ חִנֵּךְ סוֹפְרִים צְעִירִים וְעוֹדֵד אֶת אֵלֶּה שֶׁרָאָה בָּהֶם כִּשְׁרוֹן אֱמֶת. כָּל יָמָיו טִפַּח אֶת הַטַּעַם הַטּוֹב אֵצֶל הַסּוֹפֵר וְהַקּוֹרֵא. הוּא הוֹקִיעַ בְּלִגְלוּג וּבִשְׁנִינָה לְלֹא רַחֲמִים אֶת אֵלֶּה שֶׁלְּפִי דַּעְתּוֹ אֵין הֵם מְבִיאִים בְּרָכָה בִּכְתִיבָתָם. לְעֻמַּת זֹאת יָדַע לְהָרִים עַל נֵס אֶת הָאֳמָן הָאֲמִתִּי, אֶת הַסּוֹפֵר שֶׁרָאָה בּוֹ יְכֹלֶת.

הוּא אָהַב אֶת הַיָּפֶה וְעָבַד לוֹ כָּל יָמָיו.

(תש"ב)