אַךְ צָרִיךְ לְהַטִּיל סְדָקִים בַּמִּלָּה, הַמִּלָּה

זְקוּקָה לִסְדָקִים

לְהַכּוֹת עֲלוּבִים בְּתִמְהוֹן לֵבָב

וְלִנְשֹׁם

(לִי נִדְמֶה הַסְּדָקִים הֵם פַּרְצוּף הַמִּלָה,

גּוּמוֹת חֵן בִּלְחָיֶיהָ).

רַפֶּה קְצָת הַחוּט הֶהָדוּק וְתֵצֶאנָה

אוֹתִיּוֹת בְּרִקּוּד מַה נִּפְלָא:

כָּל אַחַת לְבַדָּהּ וּבְכָל זֹאת בְּצֵרוּף,

זוֹ עַל רֶגֶל אַחַת וְזוֹ עַל קָדְקֹד

וְאַחֶרֶת עַל גַּב כְּמוֹ זְבוּב תְּלוּשׁ כָּנָף,

כָּל אַחַת לְבַדָּהּ וּבְכָל זֹאת בְּשִׁתּוּף —

מַה סּוֹד הַחִבּוּר שֶׁל כַּמָּה וְכַמָּה לְבַדִּים

לְיֶתֶר בִּטּוּי שֶׁל רַעְיוֹן,

וּמַה יִיף הַמָּחוֹל הַפִּרְאִי כַּמָּחוֹל

תּוֹךְ רְאִי הָרִצְפָּה בְּאַרְמוֹן לֹא־שְׁפוּיִים!

אָז מְשֵׁה בְּחָזְקָה אֶת הַדְּלִי הַכָּבֵד

הַמַּמְרֶה כַּחֲלוֹם עֵת יוּעַר

וְזָרְחוּ מֵימָיו הָאֲפֵלִים בִּבְרַק הַחַמָּה

מִסְּדָקָיו וּפְרָצָיו מִכָּל צַד

בָּרֶגַע הַהוּא

שֶׁל חֲזָרָה אֶל הַבְּאֵר.