רְאֵה אֵיךְ הַשַּׁחַף מְרַחֵף אַחֲרֵי אֳנִיָּתֵנוּ

וּכְנָפָיו פְּרוּשׂוֹת לְלֹא נִיד, לְלֹא נִיד,

אִם כִּי וַדַּאי כָּל קָצֶּה שֶׁל נוֹצָה

רוֹטֵט רֶטֶט דַּק בְּסָמוּי מִן הָעַיִן

כְּכָל מִלָּה לְחוּד בְּתוֹךְ שִׁיר דְּמָמָה,

כִּי לֹא הַכְּנָפַיִם רַק הַלֵּב,

רַק דַּחַף הַלֵּב —

רְאֵה אֵיךְ הַלֵּב הַפָּעוּט שֶׁל הָעוֹף

וּכְנָפָיו לְלֹא נִיד

מַחֲלִיק בְּאַדִּיר מֵאַחֲרֵינוּ.