בִּהְיוֹתָהּ קְטַנָּה רָאֲתָה גְבֶרֶת אֲצִילִית

מֵעֵבֶר לָרְחוֹב

יוֹשֶׁבֶת בְּרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן הַכָּבֵד

וּמְפַעֲמֶנֶת בְּזוֹג שֶׁל זָהָב.

עַכְשָׁו הִיא אוֹגֶרֶת פַּעֲמוֹנִים מִכָּל דְּמוּת,

כְּבָר חֶבֶל אָרֹךְ לָהּ תָּלוּי עַל הַקִּיר

וּשְׁפָחוֹת נִכְנָסוֹת דֶּרֶךְ כָּל הַקִּירוֹת

וְקַדּוֹת עִם קַעֲרוֹת הַמָּרָק

אַךְ יֵשׁ וְעֵינֶיהָ נִמְשָׁכוֹת אֶל הַחַלּוֹן

וְעוֹרֵב חָרְפִּי

צוֹפֶה חַדּוֹת מֵעַל עָנָף עֵירֹם.