נַעֲרָה מְעֻגֶּלֶת פָּנִים, לְחָיֶיהָ
כָּרִיוֹת קְטַנּוֹת נִדְחָקוֹת זוֹ תּוֹךְ זוֹ
עַד לְהַסְתִּיר הַפָּנִים מֵאֲחוֹרֵיהֶן
וְעֵינֶיהָ מוּרָמוֹת לַמּוֹדָעוֹת בַּכַּרְכֹּב
כַּחֲצָאֵי לְבָנוֹת עִם קַרְנַיִם אֶל עָל.
מִימִינָהּ בָּחוּר אַמִּיץ כֹּחַ, שְׁרִירֵי צַוָּארוֹ
גִּידֵי שָׁרָשִׁים שֶׁל אַלּוֹן,
וְזָקֵן מִשְּׂמֹאלָהּ פַּדַּחְתּוֹ כְּשֶׁל ג’וֹרְג'
בֶּרְנַרְדְּ שׁוֹ:
חֲרִיצִים חֲרִיצִים בַּחוֹלוֹת אַחֲרֵי סֶגֶת גַּלִּים,
וְאִישׁוֹנִים נְעוּצִים מִשְׁנֵי עֲבָרֶיהָ
זֶה מוּל זֶה כִּמְעַט תּוֹךְ אַפָּם
וַעֲנִיבוֹת מְנֻמָּרוֹת מִתְפַתְּלוֹת כִּפְתָנִים דְּשֵׁנִים —
וְעֵינֶיהָ כַּחֲצָאֵי לְבָנוֹת עִם קַרְנַיִם אֶל עָל.
וּבְאַחַת הַתַּחֲנוֹת הִיא קָמָה וְיוֹצֵאת
וְשְׁנֵי הַגְּבָרִים שׁוּב זָרִים וּרְחוֹקִים
מְחַפְּשִׂים קְצֵה הַחוּט שֶׁל הִרְהוּר שֶׁנִּתַּק.