הָרְחוֹב פּוֹנֶה מֵרַעַשׁ הַכְּרַךְ

לְסִמְטָה שְׁקֵטָה שִׁמְשִׁית שֶׁל תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם¹.

וְהִנֵּה מַר נָשִׂיא, גְּבַהּ קוֹמָה וּפֶצַע בְּחָזֵהוּ,

צוֹעֵד בַּמִּדְרָכָה לִקְרָאתְךָ

וּמוֹרִיד בְּקִדָּה מִגְבַּעַת מְקֻמֶּטֶת.

וּמֵהַצַּד הַשֵׁנִי טְרוֹגְלוֹדִיט

בְּאַפְלוּלִית מַרְתֵּף עִם פִּסוֹת אֶשְׁנַבִּים מְאֻבָּקִים

פּוֹרֵט מְסֹעַר זָקָן עַל אוֹתִיּוֹת בַּרְזֶל

דָּכְיֵי רִנָּה רְחָבִים עַל פְּנֵי יַבֶּשֶׁת צְעִירָה.

וְהִנֵּה הֵם נִפְגָּשִׁים בְּאֶמְצַע הַכְּבִישׁ:

"קַבַּרְנִיט, קַבַּרְנִיטִי — — "

נֵלֵךְ אַט אַט רֵעִי וְקַשׁוּבִים

בַּשִׁמְשִׁיּוּת שֶׁל תְּמוֹל שִׁלְשׁם,

הַזְמַּן דּוֹבֵר עֵת יֵרָדֵם.