(בור כלא. הנביא ירמיהו הכלוא בפקודת המלך צדקיהו מְצַוֶּה את ברוך בן נריה הצעיר לכתוב את דברי נבואתו על המגלה).

– כְּתוֹב, בְּנִי! וּתְנֵנִי לָצֶקֶת הַמְּרִירוּת

שֶׁאֶשְׁתֶּה חֲמָתָן זֶה שָׁנִים כַּבִּירוֹת:

מְרִי־תִקְוֹת נִכְזָבוֹת וּדְמָעוֹת נֶעֱצָרוֹת,

מְרִי צוּקוֹת נוֹדָעוֹת וּמְצוּקוֹת נִסְתָּרוֹת,

וְיָדְעוּ בְנֵי חֶלֶד בַּיָּמִים הַבָּאִים

מַה גָּדַל הַיָּגוֹן, מֶה עָצְמוּ הַפְּגָעִים…

וּבְאֵפֶר הַדֹּרוֹת שֶׁיִּהְיוּ לְבָעֵר

עֵת רוּחַ “הֶעָבָר” בָּהֵמָּה נָשָׁבָה –

עוֹד נִצּוּץ קוֹדֵחַ בַּמִּסְתָּר יִשָּׁאֵר

מִדִּבְרֵי הַמְּגִלָּה הַחוֹצְבִים לֶהָבָה.

הַבִּיטָה, יַקִּירִי, מֵי־יָם לֹא יִרְעָשׁוּ,

תָּנֹמְנָה אֳנִיּוֹת, מִפְרָשִׂים נִטָּשׁוּ,

הַשֶּׁמֶשׁ בֹּעֶרֶת בִּמְרוֹמֵי שָׁמַיִם,

וּמַחֲנוֹת נְשָׁרִים מִסָּבִיב נִקְהָלוֹת

וּבְרַעַשׁ וְשָׁאוֹן מַשִּׁיקוֹת כְּנָפַיִם

עַל כָּרִים נִחָרִים, עַל שְׁדֵמוֹת אֻמְלָלוֹת.

עֲיֵפִים וִיגֵעִים שָׁם עֹמְדִים עֲיָרִים

וְשׁוֹאֲפִים רוּחַ בְּצֵל עֲצֵי־תְּמָרִים.

הָרוּחוֹת יִשְׁלָיוּ… הָאָרֶץ נֶעְתָּמָה…

וּפִיחַ וָאֵפֶר שָׂמוּהָ לִשְׁמָמָה..

אַךְ – אוֹיָה לָכֶם הַנִּשְעָנִים עַל תֹּהוּ!

הוֹי, גּוּרוּ הִתְפַּלְּצוּ מִיּוֹם הַשִּׁלּוּמִים…

יוֹם בּוֹ תִתְעוֹרַרְנָה כָּל אַבְנֵי הַבֹּהוּ

בְּמִדְבַּר עֵפָתָה… וְרוּחוֹת אֲיֻמִּים

בָּאֵפֶר יַשֵּׁבוּ… וְאֵשׁ אַכְזְרִיָּה

תִּתְלַקַּח וּתְלַהֵט עַד שְׁאוֹל הַתַּחְתִּיָה…

כֵּן נִצּוּץ קוֹדֵחַ בַּמִּסְתָּר יִשָּׁאֵר

מִדִּבְרֵי הַמְּגִלָּה הַחוֹצְבִים לֶהָבָה

בֵּין גַּלֵּי הַדֹּרוֹת שֶׁיִּהְיוּ לְבָעֵר

עֵת רוּחַ “הֶעָבָר” בָּהֵמָּה נָשָׁבָה.

הַדֹּרוֹת יַחֲלֹפוּ… כְּרַעַם רָקִיעַ

וּכְסַעַר מִתְחוֹלֵל עַל תֵּבֵל נִרְדָּמָה

קוֹל דְּבָרַי יִשָּׁמַע בְּרָמָה מֵרִיעַ

וְהִרְעִישׁ וְהִרְגִּיז אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה!…