(ירמיה א‘; כ’; כ"ב)
שָׂא הָלְאָה אֶת נַפְשִׁי לְמֶרְחַקֵּי אוֹרָה
שָׁם רַחַב לֹא מוּצָק, לִנְאוֹת הָעֲרָבָה;
שָׁם מֶרְחָב אֵין קֵצֶה כִּבְלִבִּי הַדְּאָבָה,
כִּיגוֹנִי הַגָּדוֹל הַנּוֹרָא.
הַתִּקְוֹת הַיְשָׁנוֹת אָעִירָה לִתְחִיָּה,
אֱמוּנָה, חֶזְיוֹנוֹת וּמַרְאוֹת מַזְהִירִים,
וּבְרַחַב הַצִּיָּה גָּל מַיִם אַדִּירִים
מֵעֵינַי יִשָּׁפֵךְ בִּבְכִיָּה.
אָז אַכֶּה מֵיתָרִים, אַרְעִישֵׁם נִפְלָאוֹת,
אָז יִזַּל כַּשֶּׁטֶף קוֹל זְמִירוֹת נִשְׁכָּחוֹת;
תִּשְתַּפֵּךְ הַנֶּפֶשׁ בְּחַבֵלֵי אֲנָחוֹת
מִמְּצוּקוֹת, מִתְּלָאוֹת נוֹרָאוֹת…
שָׂא הָלְאָה אֶת נַפְשִׁי לְמֶרְחַקֵּי אוֹרָה,
שָׁם רַחַב לֹא מוּצָק, לִנְאוֹת הָעֲרָבָה;
שָׁם מֶרְחָב אֵין־קֵצֶה כִּבְלִבִּי הַדְּאָבָה,
כִּיגוֹנִי הַגָּדוֹל, הַנּוֹרָא.