אָמַרְתָּ:
– "הַלְךָ הַמִּלְחָמָה?
הַאַתָּה, דַּל אוֹנִים וָנָעַר,
תְּנוֹפֵף בֶּחָיִל יָד רָמָה
וּתְדַבֵּר אֶת אוֹיֵב בַּשָּׁעַר?…
"הֲתִשְׁמַע?… לֹא קוֹל הוּא לִנְהָרִים
הַשּׁוֹטְפִים מֵרָאשֵׁי הֶהָרִים
וּבְקֶצֶף – גַּלֵּיהֶם יַרְתִּיחוּ!
לֹא קוֹל הוּא לְאַרְזֵי הַיַּעַר
הַמְּרִיבִים עִם רוּחַ הַסַּעַר
וּבְחֵמָה יָרִיעוּ, יַצְרִיהוּ…
לֹא קוֹל הוּא לְנִשְׁרֵי שָׁמַיִם
מַשִּׁיקֵי בְחָזְקָה כְּנָפַיִם
וּבְשָׁאוֹן מִתְנַשְּׂאִים לִשְׁחָקִים
לְעֻמַּת רְעָמִים וּבְרָקִים…
הוּא קוֹל הַחֲרָבוֹת הַשְּׁלוּחוֹת…
הוּא רַעַשׁ הַקְּשָׁתוֹת הַדְּרוּכוֹת
וּדְגָלִים הַמְרַחֲפִים בָּרָמָה…
הַבִּיטָה: מַחֲנַיִם מַחֲנָיִם
מִסָּבִיב מִכָּל הָאַפְסָיִם
אֲזוּרִים בָּעֹז לַמִּלְחָמָה…
הָאָרֶץ רֹגֶזֶת תַּחְתֵּיהֶם
וְגֵאוּת הַחוֹל מֵאַחֲרֵיהֶם
מִתְנַשְּׂאָה עַד לֵב הַשָּׁמָיִם…
מִשְּׂאֵתָם יָגוּרוּ הַנְּשָׁרִים,
יֵחֲתּוּ כָּל מַלְכֵי הַיְעָרִים,
יִכָּנְעוּ יַבָּשָׁה וָמָיִם…
כֻּלָּמוֹ – בְּנֵי מְלָכִים אַדִּירִים
כֻּלָּמוֹ – לְאֻמִּים אַבִּירִים!
וְאַתָּה, דַּל כֹּחַ אֵין אוֹנִים!…"
– "דְּבָרֶיךָ נֶאֱמָנִים וּנְכוֹנִים…
אֲסֵפַת לְאֻמִּים… בְּנֵי מְלָכִים…
חֲרָבוֹת, כִּידוֹנִים וּרְמָחִים…
צָדַקְתָּ… מַעֲרָכוֹת לֹא שָׁווֹת
לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה נִקְרָבוֹת!…
אַךְ שְׁמַע נָא, מִתְהַלֵּל בְּדָמִים
וּבְחַיִל וָרֶכֶב לִרְבָבוֹת!
אֲנִי, חֲסַר אוֹנִים, עוּל יָמִים,
הַמּוֹשֵׁל בְּדֵעוֹת נִשְׂגָּבוֹת,
הָאָמוּן עַל אֱמֶת עַל תָּמִים, –
אֲנִי לֹא אֲקַנֵּא חֶבְלֶךָ…
אֲנִי לֹא אֲקַנֵא חֶבְלֶךָ,
כִּי שֶׁקֶר כִּי נָלוֹז דַּרְכֶּךָ,
כִּי שִׂנְאָה גַּם קִנְאָה סָלוּהָ,
כִּי רֶשַׁע וָרָע הִדְרִיכוּהָ.
הוֹי, אֶפֶס וָתֹהוּ כֹּחֶךָ,
כִּי הֶדֶר כְּבוֹד אָדָם שָׁכַחְתָּ,
כִּי ישֶׁר לֶעָפָר הִשְׁלַכְתָּ,
כִּי חשֶׁךְ לְסִתְרָה עָלֶיךָ,
כִּי שֶׁקֶר הוּא כְלִי מִלְחַמְתֶּךָ!…
וְנַפְשִׁי לֹא תֵדַע כָּל אֵימָה
בַּחשֶׁך וָשָׁוְא הִלָּחֵמָה:
כְּלִי־נִשְׁקִי – הָאֱמֶת הַטְּהוֹרָה
אוֹר אֵלִי – לִי צִנָּה, סוֹחֵרָה…
הִנֵּנִי! – הַגִּבּוֹר לִפְלֶשֶׁת!
בִּשְׂפָתַי – תְּפִלָּתִי אֲרֶשֶׁת,
בִּלְבָבִי – מִשְׁעַנְתִּי תוֹחֶלֶת,
וּבְדָמִי – לַהֶבֶת אֹכֶלֶת…
לִי מִשְׁתֵּה־שַׁעֲשׁוּעִים, לִי אשֶׁר,
מִלְחֶמֶת הַצֶּדֶק וָישֶׁר!