בְּאַחַד הַיְעָרִים – עֲגָלָה רֹעֶשֶׁת,

טְעוּנַת קַרְדֻּמּוֹת הָלָכָה.

מֵרוֹם הַשָּׁמַיִם עַל בַּרְזֶל הָעֶשֶׁת

הַשֶּׁמֶשׁ אֶת אוֹרָהּ שָׁלָחָה.

הָעֵצִים הַצְּעִירִים הַשָּׁאוֹן שָׁמָעוּ –

וּבְרַעַשׁ הֵנִיעוּ עַלֵּיהֶם,

כִּי יָצָא לִבָּמוֹ, הִתְפַּלְּצוּ, תָּמָהוּ,

כִּי סָר מַר הַמָּוֶת אֲלֵיהֶם.

אַךְ אֵלָה עֲבֻתָּה כַּבִּירָה בַיָּמִים

לָעֵצִים הַצְּעִירִים אָמָרָה:

“מִבַּרְזֶל אֵין־אוֹנִים אַל תַּעַמְדוּ נִפְעָמִים

אַל תִּירְאוּ מֵעֶשֶׁת נִשְׁבָּרָה.

הַגַּרְזֶן אִם יַפִּיל עֲצוּמִים – חֲרָדוֹת

לֹא נִלְבַּשׁ לְמַרְאֵה אוֹיְבֵנוּ –

כָּל עוֹד לַקַּרְדֻמּוֹת מֵעֵצְכֶם הַיָּדוֹת

לֹא אַתֶּם, יַקִּירַי, תִּתֵּנוּ".