אֵין תִּקְוָה… אֵין מֵשִׁיב מִלְחָמָה בַּשְּׁעָרִים…

תִּפְאֶרֶת כָּל חֶמְדָּה וָהֶדֶר – יַד צָרִים

    שְׁמָמָה הוֹפֶכֶת.

עַל גַּלֵּי הַקְּבָרִים

כְּבָר רֶגֶל אַכְזָרִים

     בְּגַאֲוָה דֹרֶכֶת.

הַסִּתְרָה הָאַחֲרוֹנָה בָּאַדִּיר נָפָלָה,

הַדֶּגֶל הָאַחֲרוֹן הָאוֹיְבִים יִקָּחוּ,

וְעָשָׁן וּלְהָבָה – בִּמְאֵרָה וּקְלָלָה

אֶל הֵיכַל מִקְדָּשְׁךָ, אֵל צְבָאוֹת, יִשְׁלָחוּ!

__________

בְּרַעַד בַּקֶּרֶב וּבְרוּחַ נֶעֱצָבָה

– בִּרְאוֹת אֶת הַמִּקְדָּשׁ הַבּוֹעֵר בִּלְהָבָה,

אֶת מִזְבֵּחַ הַקֹּדֶשׁ – בְּגַלֵּי מַפָּלָה,

וְאַדְמַת מוֹרִיָּה לְזָרִים נְתוּנָה –

עַל אַחַד הַצְּרִיחִים הַנְּצוּרִים אָז עָלָה

הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל – הָאַחֲרוֹן בִּכְהֻנָּה…

וְיָדוֹ הַצְּנוּמָה מִזִּקְנָה וִיבֵשָׁה

אֹחֶזֶת מַפְתֵּחַ לַדֶּלֶת הַקְּדֹשָׁה…

בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה, בָּרֶגַע הַקָּשֶׁה

הוּא סָגַר אַחֲרֵיהוּ הַדֶּלֶת וְנָעַל,

וַיֶּחֱרַד לְקוֹלוֹ הַסִּפֻּן מִמָּעַל.

אֵל צְבָאוֹת! מִקְדָּשְׁךָ שָׁמַרְתִּי,

חִכִּיתִי, קִוִּיתִי; אָמַרְתִּי:

עֵת קֶצֶף וָזַעַם

תִּתְחוֹלֵל כָּרַעַם,

אַךְ שׁוֹטְךָ הַשּׁוֹטֵף וּמְסָעֵר

לֹא הַכֹּל, לֹא הַכֹּל יְבָעֵר…

אַךְ אוֹיָהּ, כָּל תִּקְוָה נִכְזָבָה,

הַמִּקְדָּשׁ, הָהּ, אָחוּז בִּלְהָבָה,

בַּת עַמִּי בַּגֹּלָה הָלָכָה

וּלְאֶרֶץ נָכְרִיָּה הֻדָּחָה,

וּגְדוּדֵי הַצָּר הַמְנַצֵּחַ

קוֹל תְּרוּעַת עֲלִיצוּת נָתָנוּ…

קַח אֵיפוֹ, אֵל חַי, הַמַּפְתֵּחַ

אֵין חֵפֶץ¹, אֵין חֵפֶץ בּוֹ לָנוּ!״…

………………..

וַיַּשְׁלֵךְ אֶל עָל הַמַּפְתֵּחַ

שֶׁהִצִּיל מִיַּד הַמְנַצֵּחַ,

וְרֹאשׁוֹ, רֹאשׁ שֵׂיבָה, אָז הִטָּה

בְלִי דִמְעָה, בְּלִי מַכְאוֹב וּמְחִתָּה,

וַיָּנָם אֶת שְׁנָתוֹ, שְׁנַת מְנוּחַת־עוֹלָמִים,

בֵּין אַלְפֵי הַקְּבָרִים, בֵּין גַּלֵּי הַדָּמִים…

אַךְ שָׁוְא אִישׁ הַשֵׂיבָה הִתְפַּלֵּל לֵאלוֹהַּ,

כַּקּוֹרֵא בַמִּדְבָּר כֵּן הָיָה קוֹלֵהוּ:

לֹא בָא הַמַּפְתֵּחַ, שֶׁזָּרְקָה יָדֵהוּ,

עַד שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם, עַד רֻמֵי גָבוֹהַּ…

וְיָמִים עַל יָמִים נָקָפוּ

וְדוֹרוֹת עַל דּוֹרוֹת חָלָפוּ,

וּמַעְלָה מֵאֶרֶץ

וְרָחֹק מֵאֶרֶץ,

בִּמְקוֹם עוֹלָם וָעֶד תַּעֲלֻמָה שַׁלָּטָה,

מַפְתֵּחַ הַקֹּדֶשׁ שָׁם תָּלוּי גַּם עָתָּה…