(תרל“ז־תרצ”ז)

א    🔗

כָּזֹאת הָיְתָה דַרְכּוֹ: בֶּן־כְּפָר בְּאוּקְרָאִינָה, עָבַר עִם אָבִיו הַשּׁוֹחֵט לַעֲיָרָה, וְגָלָה לִמְקוֹם תּוֹרָה בְּאוֹדֶסָה, שָׁקַד לִקְנוֹת חָכְמָה וָדַעַת, עַד שֶׁהָיָה בְּעַצְמוֹ לְמוֹרֶה. יוֹצֵא אֶת רוּסְיָה וּבָא לִבְּרוֹדִי שֶׁבְּגַלִיצְיָה וּמְלַמֵּד אֶת הַנֹּעַר עִבְרִית. מְיַסֵּד אֲגֻדָּה “חֲלוּצֵי צִיּוֹן” וּמְחַנֵּךְ אֶת חֲבֵרֶיהָ לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. דּוֹרֵשׁ מֵאֲחֵרִים וּמְקַיֵּם בְּעַצְמוֹ – וְעוֹלֶה לָאָרֶץ. וְהוּא אָז כְּבֶן שְׁלשִׁים.

הַיָּמִים יְמֵי הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה. הַהִתְלַהֲבוּת שֶׁל יְמֵי בִּיל"וּ עָבְרָה. בַּמּוֹשָׁבוֹת הָעִבְרִיּוֹת אֵין נַחַת. אִכָּרִים יְהוּדִים וּפוֹעֲלִים זָרִים, עַרְבִים. בְּנֵי הָאִכָּרִים אֵינָם נִמְשָׁכִים אַחֲרֵי הָעֲבוֹדָה וְעוֹזְבִים אֶת הָאָרֶץ. בַּקּוֹנְגְרֶסִים הַצִּיּוֹנִים מְדַבְּרִים עַל יְצִירַת מִקְלָט בָּטוּחַ לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אַךְ כָּל עוֹד אֵין הַסְכָּמָה מֵאֵת מְלָכִים וּמֵאֵת הַשֻּׂלְטָן הַתֻּרְכִּי אֵין עוֹשִׂים כָּל פְּעֻלָה בָּאָרֶץ. הַמּוֹשָׁבוֹת הָעִבְרִיּוֹת הַמְעַטּוֹת אֵינָן גְּדֵלוֹת וְאֵינָן מִתְפַּתְּחוֹת, חֲדָשׁוֹת אֵינָן נִבְנוֹת – חֲלוֹם גָּדוֹל וּמְצִיאוּת קְטַנָּה.

ב    🔗

יוֹסֵף אַהֲרֹנוֹבִיץ כָּאַב אֶת מַכְאוֹב הָאָרֶץ בַּתְּקוּפָה הַהִיא. וְכָזֹאת הָיְתָה רֵאשִׁית דַרְכּוֹ בָּה: פּוֹעֵל בְּנֵס־צִיּוֹנָה, בִּרְחוֹבוֹת, עוֹבֵד בְּכֶרֶם וּבְפַרְדֵּס, מְבַשֵּׁל בְּמִטְבַּח הַפּוֹעֲלִים, מְנַהֵל צַרְכָּנִיָּה מְשֻׁתֶּפֶת שֶׁל הַפּוֹעֲלִים. עֲבוֹדָה, עֲבוֹדָה – זוֹ הָיְתָה סִסְמַת הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה. מֶשֶׁק עִבְרִי הוּא זֶה הַנִּבְנֶה בִּידֵי יְהוּדִים, בַּעֲבוֹדָה עִבְרִית, וְלֹא בְּמַשְׁגִּיחַ עִבְרִי וּבְפוֹעֲלִים לֹא עִבְרִים. עַל כֵּן – כִּבּוּשׁ הָעֲבוֹדָה בַּמּוֹשָבָה.

מְעַטִּים הָיוּ הַפּוֹעֲלִים בִּימֵי הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה. בּוֹדְדִים, לֹא קְרוּאִים. הָאִכָּרִים בַּמּוֹשָׁבוֹת לֹא רָצוּ בָּהֶם, בְּנֵי הַיִּשּׁוּב הַיָּשָׁן בֶּעָרִים הִבִּיטוּ עֲלֵיהֶם בְּעַיִן רָעָה. אֵיךְ יִחְיוּ בָּאָרֶץ? שְׂכַר־הָעֲבוֹדָה בַּמּוֹשָׁבָה יָרוּד מְאֹד. בְּנֵי־הַמִּדְבָּר, בְּנֵי הַשְּׁבָטִים הָעַרְבִיִּים הַבּוֹדְדִים, מוֹכְרִים אֶת עֲבוֹדָתָם בְּזִיל הַזּוֹל, צָרְכֵיהֶם מֻעָטִים, פַּת וְיָרָק, וְהָאִכָּרִים נוֹתְנֵי־הָעֲבוֹדָה לֹא רָצוּ לַהֲמִירָם בְּפוֹעֲלִים יְהוּדִים. וְהָעוֹלִים הַחֲדָשִׁים לֹא הָיוּ פּוֹעֲלִים חַקְלָאִים מֵעוֹדָם, וְאַף לֹא הִכְשִׁירוּ אֶת עַצְמָם לַעֲבוֹדָה לִפְנֵי עֲלוֹתָם לָאָרֶץ, כִּי מְקוֹמוֹת־הַכְשָׁרָה לַחֲלוּצִים, כְּמוֹ בְּיָמֵינוּ, עֲדַיִן לֹא הָיוּ. אִלּוּ הָיוּ הָאִכָּרִים מְקַבְּלִים אוֹתָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וּבָאִים לְעֶזְרָתָם לְהִסְתַּגֵּל לָאָרֶץ – הָיוּ מְקִלִּים עֲלֵיהֶם, אַךְ לְמַעֲשֶׂה הָיָה הַהֶפֶךְ מִזֶּה. רַק מְעַטִּים מִבֵּין הָאִכָּרִים הִתְרַצּוּ לְהַעֲסִיק פּוֹעֲלִים יְהוּדִים, רֻבָּם הִתְנַגְּדוּ לָהֶם, אַף לָעֲגוּ לָהֶם וְלִשְׁאִיפָתָם.

יוֹסֵף אַהֲרֹנוֹבִיץ הָיָה עַד מְהֵרָה אַחַד הַמַּבִּיעִים בִּבְהִירוּת יְתֵרָה אֶת רַעְיוֹן הָעֲבוֹדָה הָעִבְרִית, וּמִיָּד עָשׂוּהוּ חֲבֵרָיו נוֹשֵׂא דְבָרָם, הִטִּילוּ עָלָיו לַעֲרֹךְ אֶת “הַפּוֹעֵל הַצָּעִיר” – עִתּוֹן הַפּוֹעֲלִים הָעִבְרִי הָרִאשׁוֹן בָּאָרֶץ, וּבְחָרוּהוּ כְּצִיר לַקּוֹנְגְרֶסִים הַצִּיּוֹנִיִּים. הוּא הָיָה בֵּין אַרְבַּעַת הַצִּירִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁשָּׁלְחוּ הַפּוֹעֲלִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לַקּוֹנְגְרֶס הַצִּיּוֹנִי הַשְּׁמִינִי.

ג    🔗

מֶה הָיָה כֹּחָם שֶׁל בְּנֵי הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה? מַה נָּתַן לָהֶם אֶת הָעֹז לְהַחֲזִיק מַעֲמָד אַף בִּתְנָאֵי־עֲבוֹדָה קָשִׁים וּבִסְבִיבָה מִתְנַכֶּרֶת, לוֹעֶגֶת, וּבְחֶלְקָהּ אַף מַחֲרִימָה אֶת הַפּוֹעֵל הָעִבְרִי?

הָאֱמוּנָה בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּחֲרוּ לָהֶם – דֶּרֶךְ הָעֲבוֹדָה. הַכָּרָה עֲמֻקָּה חָדְרָה אֶל לִבָּם, כִּי עַם יִשְׂרָאֵל יִבָּנֶה בְּאַרְצוֹ רַק אִם בָּנָיו יִבְנוּהָ בִּידֵיהֶם מַמָּשׁ וְלֹא בִּידֵי אֲחֵרִים. הַכָּרָה עֲמֻקָּה קִנְנָה בְּנַפְשָׁם, כִּי אֲסוֹנוֹ שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַמִּים הוּא – שֶׁאֵין הוּא “עוֹשֶׂה אֶת חַיָּיו” בִּידֵי עַצְמוֹ, שֶׁאֵין הוּא עוֹמֵד לְיַד הַמְּקוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַכַּלְכָּלָה, שֶׁאֵין הוּא עוֹבֵד אֲדָמָה וְאֵינוֹ עוֹסֵק בְּגִלּוּי אוֹצְרוֹת הַטֶּבַע, אֶלָא מְתַוֵּךְ בְּמִמְכַּר הַתּוֹצֶרֶת שֶׁיְּדֵי אֲחֵרִים יִצְּרוּהָ.

אֲבָל בְּהַכָּרָה בִּלְבַד לֹא דַי. צָרִיךְ הָיָה לְהַתְחִיל בְּהַגְשָׁמָה – עַל אַף כָּל הַקְּשָׁיִים. הַפּוֹעֵל הָעִבְרִי מֻכְרָח לַחְדֹּר לַמֶּשֶׁק הָעִבְרִי וְלִבְנוֹתוֹ. וּבְנֵי הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה הֵחֵלּוּ בְּהַגְשָׁמָה, בְּכִבּוּשׁ הָעֲבוֹדָה בַּמֶּשֶׁק הָעִבְרִי לַפּוֹעֵל הָעִבְרִי. הַמִּלְחָמָה הַזֹּאת נִמְשֶׁכֶת עַד הַיּוֹם. וְיוֹסֵף אַהֲרֹנוֹבִיץ עָמַד בַּמִּלְחָמָה הַזֹּאת כָּל יָמָיו.

מֵאָז הִטִּילוּ עָלָיו חֲבֵרָיו לַעֲרֹךְ אֶת הָעִתּוֹן “הַפּוֹעֵל הַצָּעִיר” הִשְׂכִּיל אַהֲרֹנוֹבִיץ לְרַכֵּז סְבִיבוֹ אֶת מֵיטַב הַכֹּחוֹת הַשּׁוֹאֲפִים לְהַגְשָׁמָה. אַהֲרֹנוֹבִיץ כְּעוֹרֵךְ לֹא נָשָׂא פָּנִים לְאִישׁ. הוּא הִתְרִיעַ עַל כָּל תַּקָּלָה בְּחַיֵּי הַיִּשּׁוּב בְּעֹז רוּחַ וּלְלא הִסּוּסִים. הָיָה מְעוֹדֵד אֶת הַחֲבֵרִים מִבִּפְנִים, תּוֹבֵעַ מֵהֶם הַרְבֵּה וְשׁוֹמֵר עַל טֹהַר תְּנוּעַת הַפּוֹעֲלִים. הוּא גַם יָדַע לִמְשֹׁךְ סוֹפְרִים לְהִשְׁתַּתֵּף בָּעִתּוֹן: אֶת י. ח. בְּרֶנֶר, שׂ. בֶּן־צִיּוֹן, דָּוִד שִׁמְעוֹנוֹבִיץ, יַעֲקֹב פִיכְמַן, וְאֶת דְּבוֹרָה בַּארוֹן, רַעְיָתוֹ – שֶׁפִּרְסְמוּ אֶת יְצִירוֹתֵיהֶם בְּ“הַפּוֹעֵל הַצָּעִיר”.

בֵּינָתַיִם עָבְרָה מִלְחֶמֶת־הָעוֹלָם. זְמִירוֹת חֲדָשׁוֹת נִשְׁמְעוּ בָּאָרֶץ, בָּאָה הַצְהָרַת בַּלְפוּר לָעוֹלָם וְכָל מִפְעָלֵנוּ לָבַשׁ צוּרָה חֲדָשָׁה. בְּנֵי הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה הִתְכּוֹנְנוּ לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הָעֲלִיָּה הַשְּׁלִישִׁית. תְּנוּעַת הַפּוֹעֲלִים בָּאָרֶץ שֶׁעָמְדָה לִפְנֵי גִדּוּל, יָצְרָה כֵּלִים חֲדָשִׁים לִפְעֻלָּה. נוֹצַר גַּם בַּנְק הַפּוֹעֲלִים, וְיוֹסֵף אַהֲרֹנוֹבִיץ נִבְחַר אֶחָד מִמְּנַהֲלָיו. בַּנְק הַפּוֹעֲלִים אֵינוֹ בַּנְק רָגִיל, הָעוֹשֶׂה עֲסָקִים בִּכְסָפִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְשֵׁם רְוָחִים. בַּנְק הַפּוֹעֲלִים כִּשְׁמוֹ כֵּן הוּא – תַּפְקִידוֹ לַעֲזֹר לְפוֹעֲלִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מִפְעָלִים שִׁתּוּפִיִּים, אִם מֶשֶׁק מְשֻׁתָּף וְאִם קוֹאוֹפֶּרַטִיב.

וְיוֹסֵף אַהֲרֹנוֹבִיץ כִּמְנַהֵל בַּנְק יָדַע לְהַדְרִיךְ בְּעֵצָה אֶת הַחֲבֵרִים שֶׁהָיוּ זְקוּקִים לַבַּנְק, לַחְשֹׁב יַחַד אִתָּם כֵּיצַד לְסַדֵּר אֶת הָעִנְיָן שֶׁבִּשְׁבִילוֹ נִלְקְחָה הַלְוָאָה בַּבַּנְק, שֶׁהַמִּפְעָל יִבָּנֶה מִמֶּנָּה בֶּאֱמֶת, וְכֵיצַד לְפָרְעָהּ שֶׁלֹּא יְבֻלַּע לוֹ. וְכָךְ הָיָה מְעֹרֶה בְּכָל עִנְיְנֵי הַמֶּשֶׁק שֶׁל חַבְרֵי הַהִסְתַּדְּרוּת.

ד    🔗

אַךְ פְּעֻלָּתוֹ הַכַּלְכָּלִית, הַבַּנְקָאִית, שִׁמְּשָׁה אַךְ יְסוֹד לִפְעֻלָּתוֹ הָרוּחָנִית בִּתְנוּעַת הַפּוֹעֲלִים. כִּי עַל כֵּן הָיָה כָּל הַשָּׁנִים חָבֵר בְּמֶרְכַּז מִפְלֶגֶת “הַפּוֹעֵל הַצָעִיר”. וְאַחֲרֵי הָאִחוּד שֶׁל שְׁתֵּי מִפְלְגוֹת הַפּוֹעֲלִים “הַפּוֹעֵל הַצָעִיר” וְ“אַחְדוּת הָעֲבוֹדָה”, לְמִפְלָגָה אַחַת שֶׁשְּׁמָה “מִפְלֶגֶת פּוֹעֲלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל”, הָיָה כָּל הַזְּמַן חֲבֵר הַמֶּרְכָּז שֶׁל הַמִּפְלָגָה הַמְאֻחֶדֶת. וּכְשֶׁנּוֹסְדָה הִסְתַּדְּרוּת הָעוֹבְדִים הַכְּלָלִית – חֲבֵר הַוַּעַד הַפּוֹעֵל שֶׁל הַהִסְתַּדְּרוּת. מִתּוֹךְ יְדִיעָה מְרֻבָּה בְּכָל עִנְיְנֵי הָאָרֶץ עָמַד בִּבְהִירוּת שִׂכְלוֹ עַל כָּל הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁעָמְדוּ לִפְנֵי צִבּוּר הַפּּוֹעֲלִים. דַעְתּוֹ הַשְּׁקוּלָה הָיְתָה נִשְׁמַעַת בְּקֶשֶׁב מְיֻחָד בֵּין חֲבֵרָיו בְּהַנְהָגַת הַתְּנוּעָה וּבַצִּבּוּר כֻּלּוֹ, דְּבָרָיו נֶאֶמְרוּ בְּהִגָּיוֹן וּבְאֹמֶץ לֵב, מִתּוֹךְ מַחֲשָׁבָה וֶאֱמוּנָה. שְׁקִידָה וְדַיְקָנוּת הָיוּ מִמִּדּוֹתָיו הָעִקָּרִיּוֹת – אוֹמֵר וּמְקַיֵּם, מַבְטִיחַ וְעוֹשֶׂה, וְהַכֹּל בְּדִיּוּק וּבְקַפְּדָנוּת.

בְּכָל פְּעֻלַּת חַיָּיו בּוֹלְטוֹת מְסִירוּתוֹ לִתְנוּעַת הַפּוֹעֲלִים, אַהֲבָתוֹ אֶת הָאֱמֶת וְנֶאֶמְנוּתוֹ לְעִקָּרֵי הָעֲבוֹדָה וְהַצֶּדֶק, וּמִתּוֹךְ כָּךְ גָּדְלָה הַשְׁפָּעָתוֹ גַם בַּחוּגִים הָאֲחֵרִים שֶׁל הַיִּשּׁוּב וּלְדַעְתּוֹ הַשְּׁקוּלָה הִקְשִׁיבוּ גַם מִתְנַגְּדִים.

יוֹסֵף אַהֲרֹנוֹבִיץ הָיָה מִן הָרִאשׁוֹנִים בְּיוֹצְרֵי תְּנוּעַת הַפּוֹעֲלִים בָּאָרֶץ, וּלְמַעְלָה מִשָּׁלשׁ עֲשָׂרוֹת שָׁנִים עָמַד בַּמַּעֲרָכָה כְּלוֹחֵם וּבוֹנֶה.

(תרצ"ח)