הוד מעלתו – שאל העיתונאי האמריקני את שר החוץ של סעודיה סעוד אל־פייצל במסיבת־העיתונאים בריאד – היכן מצויה בתָכניתו של הנסיך פאהד הכרה בישראל?
הרי זה כל כך פשוט – משיב הוד נסיכותו כשהוא מכעכּע בגרונו. את סעיף שבע של הנסיך פאהד יש לקרוא בנשימה אחת עם סעיף ארבע. סעיף ארבע, כידוע, דורש הקמת מדינה פלשתינית, אבל הוא כולל בתוכו פּסקה, שאם מחברים אותה עם החצי השני של סעיף שלוש מתקבל משפט שביחד עם החצי הראשון של סעיף שתיים הוא…
העיתונאי (קצת בחוסר סבלנות): אבל הוד מעלתו, הרי דווקא מן המשפט הזה עלול להשתמע ש…
הנסיך (בביטחון עצמי): מובן שעלול להשתמע. אבל זאת בתנאי שמנתקים את המשפט הזה משתי המלים האמצעיות של סעיף ה‘, הדורש הקמת מדינה פלשתינית. שתי המלים הללו, אם מצרפים אותן אל סעיף ב’, יש בהן התייחסות ברורה לסעיף שתיים של הצהרת ונציה, ולכן…
העיתונאי (בעצבנות): אבל הוד מעלתו, סעיף שתיים בהצהרת ונציה מדבר על כך…
הנסיך (בגערה): נכון שבסעיף שתיים בהצהרת ונציה מדובר על מדינה פלשתינית, אבל אם מסמיכים סעיף זה אל סעיף ארבע מהחלטת 338 של האו"ם, מתקבלת הקבלה ברורה לאותו סעיף בתָכניתו של הנסיך פאהד, שממנו משתמע באופן חד־משמעי שאת סעיף שמונה יש לקרוא רק בקונטקסט אחד עם דבריו של הלורד קרינגטון בעניין ההאמנה הפלשתינית…
*
לאחר שהוגשה עזרה ראשונה לעיתונאי שהתעלף, המשיך הוד מעלתו שר־החוץ הסעודי, סעוד אל־פייצל, להבהיר אותן נקודות בתכנית־פאהד, שמהן משתמעת הכרה חד־משמעית במדינה הפלשתינית.