כמה מוותיקי מנהיגיה של המפלגה הקומוניסטית בפולין הושׂמו במעצר אחרי הכרזת מצב־המלחמה.

(מן העיתונות)

“אינני רוצה לשמוע יותר את התירוצים המטופשים שלכם” – צווח שליט פולין וויצייך יארוזלסקי על שני הקולונלים הצעירים במטה־החירום של הצבא, שהופקדו על מחלקת התעמולה.

אבל אדוני הגנרל – התחננו על נפשם שני הקצינים המיואשים – הפכנו את כל הכרטיסיות, חרשנו את כל הארכיונים, ערכנו גם בדיקות־מדגם רפואיות. לא מצאנו. פשוט – אין. נעלמו. בקושי גילינו כחצי תריסר מהם, זקנים ותשושים. ואפילו הם מתהדרים בשמות־משפחה פולניים מובהקים.

הגנרל ירוזלסקי השתולל מזעם. הוא דרש להביא לפניו מיד את ראשי־המפלגה שהיו אחראים אישית בעבר ל“מדיניות־המיעוטים” האלימה, שגרמה ליציאתם של מרבית היהודים מפולין.

– תמיד ידעתי שהאנטישמיות היא “הסוציאליזם של הטיפשים”, שינן לעצמו הגנרל את אִמרתו המפורסמת של אוגוסט בבל.

עתה נותרנו – לבדנו. פולנים מול פולנים. פולנים נגד פולנים.

נורא, נורא ואיום – מלמל הגנרל.

“ועצוב”, החרו־החזיקו אחריו כמה מוותיקי הוועד המרכזי בטרם נגזר דינם לגירוש מן המפלגה ולמאסר.