תחינה לעצירת גשמים

יְיָ, לְבָבוֹת נִמְהֲרוּ / וּנְפָשׁוֹת קָדְרוּ, / כִּי שָׁמַיִם נֶעֶצְרוּ

וַיַּחְסְרוּ הַמַּיִם.

וְכִסְּתָה כְלִמָּה פָּנֵינוּ, / כִּי רַבּוּ עֲווֹנֵינוּ, / וְתֵרַדְנָה עֵינֵינוּ

דִּמְעָה וְעַפְעַפֵּינוּ יִזְּלוּ מַיִם.

בְּהֵעָצֵר עֲנָנִים / בָּאנוּ בְּבֹשֶׁת פָּנִים / הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים

מְבַקְּשִׁים מַיִם.

רְעֵבִים גַּם צְמֵאִים / הִתְעַטְּפוּ כִפְרָאִים / עָמְדוּ עַל שְׁפָיִים

וַיֹּאמְרוּ ״תְּנוּ לָנוּ מַיִם!״

עָבְשׁוּ פְרוּדוֹת / וְעַל כָּל יָדַיִם גְּדֻדּוֹת / וּנְפָשׁוֹת מְאֹד חֲרֵדוֹת

כִּי קַלּוּ הַמַּיִם.

קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל / צַוֵּה, וְחַסְדְּךָ יִגָּל / לְהָנִיף בְּקָצִיר מַגָּל,

לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם.

בְּרִנָּה יִקְצְרוּ וּבִתְרוּעָה / הַזּוֹרְעִים בְּדִמְעָה / וְקוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה,

כִּי נִבְקְעוּ בַמִּדְבָּר מַיִם.

חֶרְפַּת רָעָב הָסֵר / וְאַל תּוֹסֵף לְיַסֵּר, / וְעַל עַם דַּל וְאֶבְיוֹן בַּשֵּׂר

״אַשְׁרֵיכֶם זוֹרְעֵי עַל כָּל מַיִם!״