(אל אבון)
אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ רָאָה פְנֵי אָבוּן / אָחִי, וּמַה־יּוֹעִיל אֱמֹר ״אַשְׁרֵי״?
הַגַּן אֲשֶׁר נֶחְמָד לְמַרְאֶה, / כִּי מִגְדֵי תְבוּנָתוֹ לְכֹל יַקְרֶה,
נוֹזְלֵי חֲסָדִים שָׂם לְרַוּוֹתוֹ / מַלְקוֹשׁ וּמֵי צֶדֶק כְּמוֹ יוֹרֶה,
שָׁמָּה יְנוּחוּן כָּל יְגִיעֵי אוֹן,/ מִפְלָט לְכָל חָרֵד וְכָל יָרֵא.
כַּמָּה אֲקַוֶּה מִזְמָן רַחֵם,/ אַךְ בִּי מְאֹד יִתְגָּר וְיִתְחָרֶה,
בֵּינִי לְבֵינָיו לַהֲטֵי חֶרֶב/ נָתַן, לְבַל פִּרְיוֹ אֱהִי אוֹרֶה,
גֶּפֶן סְדוֹם נָטַע אֱלֵי צִדִּי/ תַּחְתָּיו וְשֹׁרֶשׁ לַעֲנָה פּוֹרֶה.