(אל אבון)

לְפִי שֵׂכֶל אֱנוֹשׁ הֵם מַהֲלָלָיו וְטוּב זִכְרוֹ כְּפִי טוּב מִפְעֲלוֹתָיו,

וּמַהְלַל הַגְּבִיר אָבוּן לְסַפֵּר מְאֹד נִשְׂגָּב וְעָצְמוּ נִפְלְאוֹתָיו,

וְטֶרֶם יֶאֱחֹז בַּעַל דְּבָרִים בְּקָצֵהוּ יְסוּפוּן דַּבְּרוֹתָיו.

וּמִי יוּכַל לְבָאֵר אֶת כְּבוֹד אִישׁ עֲלֵי רָאשֵׁי כְסִילִים מַעֲלוֹתָיו,

וּמִי גֶבֶר מְלָאוֹ לֵב לְגַבֵּר כְּפִיר הִפְאוּ לְבָאִים שַׁאֲגוֹתָיו?

וְחֵילָם יוֹם קְרַב אֹמֶר יְרַדֵּף וְהוּא אֶחָד וְיָנִיס רִבְבוֹתָיו.

קְרָאוּהוּ בְנֵי בִין שַׂר צְבָאוֹ וְאִישׁ רִכְבּוֹ וְגִבּוֹר מִלְחֲמוֹתָיו.

שְׁכֶם אֶחָד יְשִׂימוּן יָד לְפִיהֶם וְיַחַד יִדְּמוּ אֶל מוֹעֲצוֹתָיו.

נְתָנָהוּ זְמָן כֶּתֶר לְרֹאשׁוֹ וּמִדְבָּרָיו בְּיָדָיו טַבְּעוֹתָיו,

וּבִשְׂרוֹךְ נָעֲלוֹ יִצְנֹף לְכָבוֹד וּמֵאַבְקַת פְּעָמָיו מַרְקְחוֹתָיו.

נְהַר שֵׂכֶל בְּגַן־עֵדֶן מְקוֹרוֹ וְשָׂמָהוּ מְמֻלָּא עַל גְּדוֹתָיו.

לְמֵימָיו כָּל בְּנֵי תֵבֵל צְמֵאִים וְלָכַד הוּא לְבַדּוֹ מַעְבְּרוֹתָיו.

בְּזִכְרוֹ מָצְאוּ רִנָּה רְחוֹקִים וְהוּא שׁוֹכֵן בְּאֶרֶץ תּוֹלְדוֹתָיו.

כְּמוֹר עֹבֵר בְּכָל עֵבֶר יְאַחֵז פְּנֵי עוֹלָם וְאַרְבַּע פַּעֲמוֹתָיו.

שְׁתֵי יָדָיו בְּהִתְנַדֵּב עֲנָנִים וְגַם נִבְלֵי שְׁחָקִים אֶצְבְּעוֹתָיו,

וְרַעְיוֹנָיו עֲשׂוֹת חֵפֶץ אֲהוּבָיו וְלָפִיק אֶת־רְצוֹנָם מַחְשְׁבוֹתָיו.

חֲסָדִים נִפְלְאוּ קָנָה בְשִׂכְלוֹ לְהוֹסִיף עַל אֲשֶׁר קָנוּ אֲבוֹתָיו.

זְמַן חֶבְרָה בְּהַעְלוֹתִי עֲלֵי לֵב מְיֻדָּעִי יְעוֹרֵר דַּאֲגוֹתָיו,

וְאֶת־רֹאשִׁי מְקוֹר מַיִם בְּזִכְרוֹ לְהָנִיחַ בְּעֵינַי נַהֲרוֹתָיו.

וְכָל מַאְכָל כְּמוֹ שֹׁרֶשׁ רְתָמִים וְכָל שֵׁכָר מְאֹד יֵמַר לְשׁוֹתָיו,

כְּאִלּוּ עִנְּבֵי רוֹשׁ הֵם עֲנָבָיו וְאֶשְׁכֹּלוֹת מְרֹרוֹת אַשְׁכְּלוֹתָיו.

אֲנִי גֶבֶר יְכַל יָמָיו בְּאֹפֶל בְּלִי פָנָיו וּבַהֶבֶל שְׁנוֹתָיו,

וְאֶקְרָא עַל זְמַן חֶבְרָה: אֲהָהּ, כִּי כְּהָקִיץ מֵחֲלוֹם הָיוּ יְמוֹתָיו,

(זְמַן נֹעַם כְּצוּף הָיָה לְחִכִּי כְּאִלּוּ מִן יְמֵי נֹעַר יְמוֹתָיו(?))

וּבִלְתּוֹ כָּל־יְמֵי חֶלְדִּי כְזֹקֶן וְהֵם הָיוּ יְמֵי כָל־שַׁחֲרוּתָיו,

זְמָן פָּתַח לְנַפְשִׁי שַׁעֲרֵי גִיל וְיָגוֹן בַּעֲדִי סָגַר דְּלָתָיו.

וְאֵין עֹנֶג לְבַד אָבוּן וּפָנָיו וְאֵין מָשׂוֹשׂ לְבַד מִגְדֵי שְׂפָתָיו,

וְאֵין נוֹחַ לְלֵב רַגָּז וּמַרְפֵּא לְבַד מִלָּיו לְחַבֵּשׁ עַצְּבוֹתָיו.

וְנִחַם הַזְּמָן עַל זֹאת, – וְנוֹכֵל יְהִי שָׂשׂ בַּהֲשִׁיבוֹ מַתְּנוֹתָיו –

וְהֵשִׁיב אֶת־מְעוֹן חֶבְרָה עֲרָבָה, וְשָׂם פֶּתַע מְלֵחָה מִשְׁכְּנוֹתָיו,

וְהֵמִיר הַהֲנָחָה בַּאֲנָחָה, וְגַם הָפַךְ לְיָגוֹן צַהֲלוֹתָיו.

וְסוּסֵי הַנְּדוֹד קַלּוּ כְנֶשֶׁר, וְחַדּוּ מִזְּאֵבִים מַרְכְּבוֹתָיו.

בְּאִישׁוֹן לַיְלָה רָצוּ, כְּאִלּוּ לְנֶגַע הַנְּדוֹד שַׂק כֻּתֳּנוֹתָיו,

וְלֹא בָרַק בְּרַק לַיִל לְהָאִיר, וְלֹא נוֹדְעוּ בְשַׁחַק עִקְּבוֹתָיו.

בְּיַד הָאֵל פְּקַדְתִּיהוּ לְהַשְׁקוֹת כְּמֵי עֵינַי בְּכָל עֵת מַחֲנוֹתָיו,

וּמוֹבָאָיו בְּשָׁלוֹם לִהְיוֹת עַל רְצוֹן נַפְשׁוֹ וְכָהֶם תּוֹצְאוֹתָיו.

וְהֵא בֶן אַהֲבָה הָלֹךְ וְטָפֹף יְהַלֵּךְ עַד יְצַפֶּה אַרְמְנוֹתָיו,

וְאוּלַי חֵן יְהִי נוֹשֵׂא בְעֵינָיו עֲדֵי יִגַּע וְיִשַּׁק מַרְגְּלוֹתָיו,

וּפִיהוּ יַעֲנֶה רַכּוֹת לְפָנָיו וְיִתְחַנֵּן לְמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתָיו,

לְחַזֵּק מֵיתְרֵי אֹהֶל יְדִידוּת לְבַל יִנָּתְקוּ לָעַד עֲבוֹתָיו.