(אל אבון)

תִּדַּד תְּנוּמָתִי וְלֹא אִישָׁן, כִּי בֵין צְלָעַי מוֹקְדוֹת כִּבְשָׁן,

גִּיחוֹן וּפִישׁוֹן הֵם שְׁתֵי עֵינַי, אַךְ מִנְּחִירַי יַעֲלֶה עָשָׁן.

קַצְתִּי בְחַיַּי מֵרְאוֹת בָּקָר רָעוֹת וְרוֹעוֹת עַל יְדֵי בָשָׁן,

לֹא לִמְּדָם מַלְמֵד וְלֹא עָלָה עַל צַוְּארֵיהֶם עֹל וְעַל רֹאשָׁן.

אֶשְׁאַף לְנִיר אָבוּן, אֲשֶׁר חַסְדּוֹ חָדָשׁ וְחֶסֶד כָּל גְּבִיר נוֹשָׁן,

כִּי כָל־בְּנֵי הַדּוֹר כְּמוֹ חוֹחִים אַךְ הוּא בְתוֹכָם מִלְּבַד שׁוֹשָׁן.