על מות אבון

אֱמֶת עֵינֵי זְמָמֶיךָ פְּקוּחוֹת / רְאוֹת כִּי הַזְּמָן כֻּלּוֹ אֲנָחוֹת,

וְהַחָכְמָה מְחַוָּה, כִּי בְזָדוֹן / יְצַו רָעוֹת וּבִשְׁגָגוֹת שְׂמָחוֹת,

וְאִמְרוֹתָיו חֲמַת תַּנִּין, וְאִם מֵ/חֲמָאוֹת חָלְקוּ הֵמָּה פְּתִחוֹת,

וְכִי חֻקּוֹ נְצֹר חָצִיר, וְכַנּוֹת / חֲסָדִים תֵּת בְּאֵשׁ מָוֶת כְּסוּחוֹת,

וְכִי הֶבֶל חֲיוֹתֵנוּ בְתֵבֵל / וְצֵל עוֹבֵר וְיָמֵינוּ טְפָחוֹת.

לְזֹאת לֹא נַעֲרֹךְ כֹּחָם לְנֶגְדָּךְ / לְמַעַן מִמְּךָ נִדְרֹשׁ נְכֹחוֹת.

זְנַח יָגוֹן, וְהַיָּמִים עֲבָדִים / לְךָ יִהְיוּ וְהַלֵּילוֹת שְׁפָחוֹת,

וְהוֹרֵנוּ תְעוּדוֹת לָךְ עֲדוּפוֹת / עַל אַנְשֵׁי זְמַנֵּנוּ סְרוּחוֹת.

וְדַע כִּי אוֹרְחוֹת קַצְוֵי אֲדָמוֹת / לְרִמּוֹן עָבְרוּ הַיָּם אֳרָחוֹת,

לְמַעַן שׁוֹטְטוּ לִמְצֹא דְּבַר אֵל / וְתוֹכָהּ מָצְאוּ אָרוֹן וְלוּחוֹת.