– – – והנה במשך שתי השנים האחרונות נמצאים אנו במצב של מחסור מוחלט בתוצרת (למרות זה שישנן עוד אצלנו עונות־גיאוּת קצרות, אשר בהן תוקפת את הנהלות ה“תנובות” בהלת פתאום “להשתחרר” מן הלחץ של עודפי־תוצרת אלה אף על־ידי “פעולות מסחריות” מבולבלות בהחלט), ומחסור זה שלנו גובר והולך מחודש לחודש (כיום חסר לנו כחמשת אלפים ליטר חלב ליום – לא לדבר על תוצרת הלול וכדומה), והמחסור ילך עוד ויגבר. פשוט מאוד: יען כי תצרכתו של הישוב בתוצרת הולכת ועולה מיום ליום מתוך עליית המצב הכלכלי בארצנו על־ידי הגורמים הידועים לכולנו, ונקוה שמצב זה יימדך עוד שנים רבות.

וכמדומני, שאין כבר צורך עכשיו בהוכחות רבות אף למחוּסרי התבונה העיקשים ביותר, שדרישת השוק לתוצרת הימלא תימלא, אם לא על־ידי תנובה – הרי על־ידי מקורות אחרים – – –

ובכן השוק בכלל יירכש על־ידי מספּקים אחרים זולת תנובה. הן לא ייעגן השוק לתוצרת המשקים של תנובה שתבוא פעם…

ומהו, בכן, כיום המוצא מסכנה זו? הישנו מוצא? כן, ישנו! על תנובה כולה, ההנהלות והמשקים יחד, להתנער בבת אחת מן הפוליטיקות המחוזיות שלהן, שכל אחת חושבת להימלא מחסרונה של חברתה. עליהן להפסיק בבת אחת את התנגחויותיהן על קליפות השום ובוררויותיהן על מושגים ריקים, ולכנס בלי כל דחיות את באי־כוח המשקים שלנו מכל הארץ לועידת תנובה, שבה ידונו על כל הענינים מתוך השקפת הענינים של כל ההתישבות העובדת שלנו, ויגשו משם לפעולות דחופות מאומצות, המכוּנות לביצורה של התישבותנו זו וחיזוקה על־ידי האחדוּת שבה. ואחת מן הפעולות הדחופות הצריכות לבוא למחרתה של ועידה כזו היא: להשיג את כל הפּרות הנחוצות לנו לשם הספקת כל החלב אשר יחסר לנו בשנת תרצ"ד.

ובאותו מעמד של באי־כוח כל המשקים, יש גם להכניס זריקה מתאימה בענף הלוּל, שיתנער מן מצבו הפּרוע שהוא נתוּן בו כל השנים.

ויש להחליט, במעמד הארצי הכללי, החלטה מחייבת את הנהלות ה“תנובות” לבל יבקשו לעצמן הקלה מ“כאב הראש” ופורקן מלחץ העודפים העונתיים על־ידי מכירה לסיטונים מתחרים (אכן "חכמת המנהלים תבנה את בית תנובה…), אלא את העודפים העונתיים, אם מתוצרת חלב ואם ביצים וכדומה, יאגרו לעונת השפל בתוצרת, לפי תכנית מחושבת ומותאמה להספקה קבועה, לקונים קבועים, במחירים קבועים, בכל תקופות השנה.

על הנהלת תנובה בארץ לעשות עכשיו מאמץ כספי הגון, כדי לצייד את כל מחלבותינו במכשירים המודרניים ביותר, להוצאת התוצרת הטובה ביותר, על תנובה להיות גם להבא הראשונה בארץ במובן זה.

גם את העברת החלב ממקום למקום יש לסדר סוף סוף בכלים המודרניים ביותר, כגון טנקים המחזיקים את החלב במעלת החום שהכניסוהו לתוכם, ולא כאשר עכשיו.

את החלב מן המשקים יש לקבל רק בדרגה מסוימת של טיב, טוהר ונקיון ההולמת את תנובה, וכל חלב אחר יוחזר בהחלט למשקים. ואף אם יצטרכו המשקים לסדר אצלם מכוני קירור וכדומה, כדי שיוכלו לספּק את החלב כהלכתו – אין לוותר על זה. – – –

תשרי, תרצ"ד (1933)