יֵשׁ נוֹף הָדָר, פִּנַּת אוֹרָה בּוֹטַחַת.

שָׁם עֵין זָהָב יְפַךְ, עַרְבַת חוֹל זוֹרַחַת,

בָּעֲרָבָה יָצִיצוּ סְבָכִים

כְּתִינוֹקוֹת נָמִים, כְּמַלְאֲכִים.

עִם עֶרֶב, עֵת אֵשׁ דִּמְדּוּמִים לוֹחֶשֶׁת,

וְזֹהַר עַל פְּנֵי הַחוֹל פָּרוּשׂ כְּרֶשֶׁת,

לְעֵין הַפָּז מַרְאוֹת הוֹד נִשָּׂאִים –

נִשָּׂא בַּשֶׁקֶט עֵדֶר צְבָאִים.

בַּמֶּרְחַקִּים תֹּם מֶבָּטָם יָנוּחַ.

זַכִּים כְּעֵין הַפָּז, קַלִּים כָּרוּחַ –

בַּמֶּרְחַקִּים נִרְאִים הַצְּבָאִים

וְקַרְנֵיהֶם זָעִים כָּעֳפָאִים.

צַיָּד עֵין נֶשֶׁר לוֹ, יַפְלִיג בַּזֹּהַר –

הֵם גָּזוּ! – וּמָצָא עִקְבוֹת־הַטֹּהַר…

לְיֶלֶד רַק בָּאִים צִבְאוֹת הַתֹּם –

לְיֶלֶד רַק בָּאִים הֵם בַּחֲלוֹם.