בְּזָהֳרֵי יְגוֹן הָעֶרֶב
יַלְבִּינוּ עַנְנֵי־הַקָּצֶף.
שַׁבְרִיר־הַסַּהַר נָד כְּחֶרֶב
וְאַגָּדָה בַּשֶּׁקֶט תָּצֶף.
אָז נִפְתָּחִים הָרֵי־הַפֶּלֶא.
וְלֵב יִפְעַם וְצֵל יוֹפִיעַ
כְּזֶמֶר־אוֹר מֵאֹפֶל־כֶּלֶא,
כְּתֹמֶר בַּמִּדְבָּר יַבְקִיעַ.
זֶה יוֹחָנָן מִגּוּשׁ־חָלָב שָׁט,
יָנִיף בַּדּוּמִיָּה הַקֶּשֶׁת,
חֵיל מְרֵעָיו יְרַחֲפוּ אַט
בְּהוֹד שַׁלְוָה וְזַעַם־עֶשֶׁת.