תנחומים לאל אבו אלפרג – יאשׁיהו בן בזאז על מות אחותו
דִּמְעָה בְעֵינַי מֵאֲנָה לָרֶדֶת / אוּלַי צְפוּנַי לֹא תְהִי מַגֶּדֶת,
אָכֵן הֱקִיצָהּ עֹז כְּאֵבִי לַעֲרֹף / עַל פַּאֲתֵי פָנַי וְהִיא מוֹרֶדֶת,
וָאֹמְרָה אוּלַי תְכַבֶּה אֶת שְׁבִיב / קִרְבִּי, וְהִיא תַבְעִיר כְאֵשׁ יוֹקֶדֶת.
עֵינַי כְּיָם נִגְרָשׁ וּמֵימָיו יֶחְמְרוּ / מִדָּם וּבָבָתִי כְמוֹ רַפְסֹדֶת,
פֶּלֶג אֱלֹהִים [הִיא], וְאִם מִנּוֹזְלֵי / עֵינֵי בְנוֹ יַעְקֹב בְּכִי לֹמֶדֶת?
הַתָּם אֲשֶׁר נַפְשׁוֹ לְהוֹוֹת צָלְלָה / וַתִּהְיֶה נַפְשׁוֹ כְעוֹף חֹרֶדֶת,
בָּא לוֹ אֲשֶׁר יָגֹר וְאָתָה כָל אֲשֶׁר / מֶנְהוּ יְמֵי עַד הָיְתָה פֹחֶדֶת,
יִצְעַק ״אֲהָהּ אָחוֹת!״ וּמִי לֹא יֶאֱלֶה / פִיהוּ לְפִטְדָה תִּהְיֶה אֹבֶדֶת,
נָדָה כְצִפּוֹר מֵעֲלֵי קִנָּהּ, לְזֹאת / תִּתְאַו הֱיוֹתָהּ בַּעֲדָהּ נֹדֶדֶת.
מִדְרַךְ צְעָדֶיהָ לְמִשְׁכָּן בַּעֲדָהּ / כַּיּוֹם, וְאֶתְמוֹל עַל כְּסִיל צֹעֶדֶת,
וּבְיַרְכְּתֵי בוֹר רָבְדָה עֶרֶשׂ אֲשֶׁר / אֶמֶשׁ עֲלֵי כִימָה וְעָשׁ רֹבֶדֶת.
אֵיךְ חָמְדָה לַחֲבֹשׁ בְּטָמוּן אֶת פְּנֵי / יֹפִי לְבָנָה זָהֳרָם חֹמֶדֶת.
לֹא יָדְעָה נַפְשִׁי לְבַד הַיּוֹם הֲכִי / אֶרֶץ לְכוֹכְבֵי מַעֲלָה מַלְכֹּדֶת.
תּוֹרַת חֲסָדִים עַל לְשׁוֹנָהּ הָיְתָה / נֵצַח וְעַל דַּלְתֵי אֱמֶת שֹׁקֶדֶת.
שֶׁמֶשׁ אֲחוֹתָהּ אָסְפָה נָגְהָהּ וְעַל / חוּג מִבְּלִי רוּץ נִצְּבָה עֹמֶדֶת,
צַד הַלְּבָנָה הָיְתָה, אַךְ תֶּאֱהַב / קֶבֶר לְצִדָּהּ לִהְיוֹת מֹדֶדֶת.
חָשָׁה לְקוֹנֵן אֵם עֲלֵי בִתָּהּ, [וּבַת] / מֶלֶךְ פְּנִימָה בַּעֲדָהּ סֹפֶדֶת.
בִּגְדֵי שְׂרָד תִּפְשֹׁט וְשֵׁשׁ, כִּי מִקְּשׁוֹר / חֶבֶל וְשַׂק לֹא מָצְאָה שׂוֹרֶדֶת,
תַּעְבֹר עֲלֵי קִבְרָהּ וְתַקְרִיחַ וְעַל / לִבָּה מְתוֹפֶפֶת וּמִתְנוֹדֶדֶת.
אַלּוּף נְעוּרֶיהָ לְמִבְטַח אָהֳלוֹ / יִבְכֶּה אֲשֶׁר נִשְׁאַר כְּעִיר נִכְחֶדֶת.
לִבּוֹ מְקוֹם בִּגְדּוֹ לְמוֹתָהּ יִקְרְעָה / כִּי לֹא בְדוֹדָיו הָיְתָה בֹגֶדֶת,
יָדוֹ עֲלֵי אַנְחַת לְבָבוֹ כָבְדָה / כִּי לֹא כְצִדְקָהּ לָבְשָׁה נִכְבֶּדֶת.
אַל טַל עֲלֵי אֶרֶץ אֲשֶׁר יַלְדֵי בְנֵי / יַחַשׂ וְתֻמָּה מֵאֱנוֹשׁ שֹׁדֶדֶת.
נַפְשִׁי לְיֹאשִׁיָּה בְמִסְפָּד תַּעֲטֹף / תֶּהְמֶה הֲמוֹת יוֹנָה בְּגַג בֹּדֶדֶת.
תָּנוּד לְהַוְּתוֹ כְּפִי דוֹדָיו אֲשֶׁר / עַל גַּרְגְּרוֹתֶיהָ לְעֹז עוֹנֶדֶת.
אֶתְאַו לְדַבֵּר בּוֹ, וְתֵבֵל מִבְּלִי / חֵטְא אֶת־פְּעָמַי מֵהֲלוֹךְ עוֹקֶדֶת.
עוּרָה וְהָעִירה לֵב תְּבוּנָה לַחֲזוֹת / תֵּבֵל אֲשֶׁר עַל מַעֲוָה נוֹסֶדֶת,
כִּי תַעֲבִיד אַנְשֵׁי אֱמוּנָה, רַק לְכָל / נוֹכֵל נְלוֹז דֶּרֶךְ לְבַד נֶעְבֶדֶת.
הִיא אֵם וְאֶת־נַפְשָׁהּ תְּשַׁכֵּל מֵאֲשֶׁר / תַּהַר וְתֹאכַל אֶת־אֲשֶׁר יוֹלֶדֶת,
וַתִּמְכְּרֵם חִנָּם אֱלֵי שִׁנֵּי שְׁאוֹל / כִּי תַחְשְׁבֵם כַּצֹּאן וְהִיא נוֹקֶדֶת.
נָא דַבְּרוּ אֵלָיו לְהִנָּחֵם – וְאַל / רַגְלוֹ תְהִי מִנִּי אֱמֶת מוּעֶדֶת,
עוֹלָם חֲלִיפוֹת: עֵת רְקוֹד גַּם עֵת סְפוֹד / מֵאָז וְעֵת לָמוּת וְעֵת לָלֶדֶת.
נַפְשׁוֹ אֲשֶׁר בֵּינוֹת צְלָעָיו חָנְתָה / כָּל מַעְבְּרוֹת מוּסָר וּבִין לוֹכֶדֶת,
תִּכְבַּד כְּתָבוֹר יוֹם לְיַלְדֵי הַזְּמָן / תֵּבֵל תְּהִי נָעָה וּמִתְנוֹדֶדֶת,
תִּלְעַג לְכָל יָגוֹן וְתַחַת פַּעֲמֵי / רַגְלָהּ שְׁאוֹנֵי הַזְּמָן רוֹדֶדֶת.
יַד אֵל תְּאַמֵּץ אֶת־לְבָבוֹ וְגַם תְּהִי / נַפְשׁוֹ בְּפַת נֹחַם וְגִיל סוֹעֶדֶת.
תַּעַל עֲלֵי עָשׁ מַעֲלָתוֹ כָּל־יְמֵי / חַיָּיו וּמַעֲלַת צוֹרְרָיו יוֹרֶדֶת,
גַּם הַמְּהַלֶּכֶת נְכוֹחוֹ בֶּאֱמֶת / לָעַד בְּזֶבֶד טוֹב תְּהִי זוֹבֶדֶת.
תִּפְרַח קְבוּרָתָהּ כְּגַן רָוֶה וְכָל / רֶגַע בְּטַל אוֹרוֹת תְּהִי נִפְקֶדֶת.
הֵא לָךְ אָחוֹת אֹמֶר וּבַת צַחוֹת אֲשֶׁר / שֶׁמֶשׁ בְּשׁוּרָהּ מַעֲלוֹת רוֹקֶדֶת.
לֹא נָעֲמָה אֹזֶן בְּשָׁמְעָהּ, כִּי לְבַד / מֵאָז לְנַחֵם לִבְּךָ רוֹעֶדֶת.
תֵּלֵךְ נְשׂוּאַת רֹאשׁ, אֲבָל בִּרְאוֹתְךָ / תִּפֹּל לְאַט עַל רַגְלְךָ סוֹגֶדֶת.
תִּשְׁאַל, בְּהַגִּיעַ לְשׁוֹנוֹת מֵהֲלָל / תּוֹר, בֵּין אֲמָהוֹת לִהְיוֹת מֻפְקֶדֶת.