אל אחד התלמידים הצרפתים – ידעיה

הֲלָעַד הַזְּמָן יָדוֹ נְטוּיָה / עֲלֵי חֶמְדַּת מְתֵי הַשְכֵּל וְהוֹיָה,

וּבֵינוֹת בֹּעֲרִים יִכְלוּ יְמֵיהֶם / וְחָכְמָתָם בְּעֵינֵיהֶם בְזוּיָה?

הֲנֶעֶקְשׁוּ שְׁבִילֵי רוֹם וְחַמָּה / בְּדֶרֶךְ לֹא סְלוּלָה הִיא נְחוּיָה,

עֲדֵי קָמוּ כְלָבִים עַל זְאֵבִים / וְעִזִּים לַחֲתֹף גּוּרֵי לְבִיָּא,

מְלָאָם לֵב לְהִתְגּוֹרֵר בְּאִישׁ לוֹ / עֲלֵי גַבֵּי כְסִיל מַעְלָה בְנוּיָה.

גְּבִיר – נַפְשׁוֹ וְהַבִּינָה אֲחָיוֹת, / וְאִם תִּתְאַו אֱמֹר: תּוֹמֵי צְבִיָּה,

וְנָחַל הַגְּדֻלָּה מֵאֲבוֹתָיו / וְעוֹד נִכְסָף הֱיוֹתָהּ לוֹ קְנוּיָה,

כְּחוֹתָם הוּא בְאֶזְרוֹעַ מְזִמָּה / וְרָבִיד עַל גְּרוֹן מוּסָר וְחֶלְיָה,

תְּעוּדָתוֹ עֲנָק עַל צַוְּארוֹנֵי / בְנֵי הַדּוֹר וְעַל רֹאשָׁם לְלִוְיָה,

וְהוּא מַשְׂכִּיל בְּכָל חָכְמָה וּמָהִיר / בְּתוֹרַת אֵל כְּעֶזְרָא בֶן שְׂרָיָה,

וְהוּא הָרֹאשׁ לְפֶגֶר הַתְּעוּדָה, / וְהוּא נֶפֶשׁ וְאַךְ הִיא הַגְּוִיָּה,

לְדַעְתּוֹ אֶת אֱלֹהָיו מִנְּעוּרָיו / קְרָאוּהוּ מְתֵי מַדָּע יְדַעְיָה,

וְכָמֹהוּ תְהִי עֵינוֹ לְטוּשָׁה / רְאוֹת תֵבֵל וְאָזְנוֹ לָהּ גְּלוּיָה,

וְאַל יָשִׂים לְקוֹל סָכָל לְבָבוֹ, / – וְהַסִּכְלוּת, אֱמֶת, מַכָּה טְרִיָּה –,

וְאַל יִזְעַף לְזֵד כֶּפֶל לְבוּשׁוֹ / וּמִכָּל מַחֲמָד עֵרֹם וְעֶרְיָה.

אֱנוֹשׁ נָבוֹן, זְנַח יָגוֹן, וְתוּגָה / בְּיַד מַדָּע תְּהִי מִלֵּב דְּחוּיָה.

וּמַה־בֶּצַע לְהִתְאַנּוֹת לְיָמִים / וּמַה הוֹעִיל בְּהַרְבּוֹת תַּאֲנִיָּה? –

וְהַגַּלְגַּל עֲלֵי קַוּוֹ מְסוֹבֵב / עֲשֹׂה חֶפְצוֹ, וְכֵן יִהְיֶה וְהָיָה.

וּמִי יוּכַל לְעַוֵּת אֶת־נְתִיבוֹ / בְּחֶרֶב וַחֲנִית מַסָּע וְשִׁרְיָה,

וְהֵם הֵם מַעְגְּלוֹתָיו מִלְּפָנִים / בְּלִי אֵיבָה וְלֹא בִדְבַר צְדִיָּה,

וְהוּא יוֹרִישׁ בְּפִי הָאֵל וְיַעְשִׁיר / וְגֵַם יַשְׁפִּיל וְיַעַל מִשְּׁאִיָּה,

וְהוּא עֵצָה עֲלֵי עוֹלָם יְעוּצָה / וְהוּא הַיָּד עֲלֵי כָל חַי נְטוּיָה.

קְחָה לָךְ מִזְּמָן כִּילַי מְעַט קָט – / וְחוֹלֶה יַעֲמִיד לִבּוֹ בְּבִרְיָה.

הֲכִי תֵבֵל כְּמוֹ מַעְבָר וְשַׁחַת / כְּצוּלַת יָם וְנַחְנוּ הָאֳנִיָּה,

וְעוֹלַם הַגְּוִיּוֹת שָׂם לְנַסּוֹת / וְעוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת שָׂם לְמִחְיָה,

וְשָׁם יֶאְרֶה אֱנוֹשׁ נִטְעוֹ וְיֹאכַל / לְפַת לֶחֶם בְּיַד חֶבְלוֹ אֲפוּיָה.

וְדוֹדִי, שׁוּב וְהִתְיַסֵּר בְּמִקְרִי / וְגֵרוּתִי בְאֶרֶץ מַאֲפֵלְיָה,

וְאֶצְמָא בָהּ לְמֵי אֹמֶר אֱמוּנָה / וְכוֹסִי מִדְּבַר שִׁקְרָם רְוָיָה.

וְהָיָה הַזְּמָן עֶבֶד רְצוֹנִי / וְחִישׁ נֶהְפַּךְ כְּמוֹ קֶשֶׁת רְמִיָּה.

וְהִנֵּנִי כְמוֹ אֹדֶם בְּאַשְׁפָּה – / וְאִם נִטְעֵי הֲדַס צָצוּ בְצִיָּה?

וְלִיגוֹן לִבְּךָ יֵרַךְ לְבָבִי / וְיוֹסִיף עַל כְּאֵב נַפְשִׁי כְּוִיָּה.

שְׂמַח, כִּי צִדְקְךָ חָמְדוּ נְבָרִים / וְעַנְוָתְךָ בְּעֵינֵיהֶם רְצוּיָה,

וְרוּם לָעַד, וְנַפְשְׁךָ הַיְקָרָה / בְּנַפְשִׁי תִהְיֶה מִצָּר פְּדוּיָה.