עַל־כֵּן צֻוֵּיתָ:
צֵא אֱגֹר־נָא!
שָׂדְךָ הֵנִיבָה וְצִמְּחָה.
וּכְמוֹ קָרוֹן הַשָּׁב הַגֹּרְנָה
תָּשׁוּב מָלֵא אֶל עַצְמְךָ.
תָּשׁוּב מָלֵא
עָיֵף מִגֹּדֶשׁ.
תִּפְרֹק טוּבֶךָ – וְיוּדָשׁ.
וְכַלְּבָנָה בְּרֹאשׁ־הַחֹדֶשׁ
נִכְלָם תּוֹפִיעַ מֵחָדָשׁ.
וְצַח הַבֹּקֶר.
טַל וָאֹדֶם.
בְּמֹרֶךְ־צַעַד – וּמוֹסִיף!
וְזַעֲפוּת־עֵינָיו כְּקֹדֶם
צוֹפָה לָבֶטַח פְּנֵי אָסִיף.