עִם הָנֵץ חַמָּה. הַיֹּפִי שֶׁבָּעוֹלָם

הִתְגַּלָּה בְּמַרְאוֹתָיו. בַּיּוֹם תּוֹעֶה הוּא

בְּעַנְנֵי אָבָק וּבַחֹם הַלּוֹהֵט, בַּלַּיְלָה

יְטֻשְׁטַשׁ בֵּין הַצְּלָלִים, וּבַבֹּקֶר,

בִּצְמֹא כָּל נְשָׁמָה לְטַל וְשִׁיר,

יִתְגַלֶּה בְּמַרְאוֹתָיו.

הַרְרֵי הָרִים, עֲרַמַת שְׁמָמָה, וְלִבְנֵי־שְׁבִילֵיהֶם

בִּמְרוֹם שִׂיאָם יֹאבְדוּ, וּשְׁטִיחֵי דֶשֶׁא לְרַגְלֵיהֶם,

וְצִלְלֵיהֶם עַל גַּלֵּי־יָם יָנוּחוּ.

מֵאֲחוֹרֵי הֶהָרִים בַּהֶרֶת עָלְתָה וְרָעָדָה,

עָלְתָה וְהִבְהֵבָה.

הַשָּׁמַיִם – תְּכֵלֶת כֵּהָה, וְגַּלֵּי שַׁיִשׁ

עָלֶיהָ קְפוּאִים. מִבַּעֲדָם

הִבְרִיק זִיק, צָץ רֵעֵהוּ, וּכְרֶגַע –

כֶּתֶר נֹגַהּ יִזְרֹק קַרְנָיו.

הַנֵּצַח הוֹצִיא יוֹם, יוֹם בָּהִיר

וְהִנִּיחוֹ עַל הֶהָרִים.

וְהַכֹּל חַי וְחֻדַּש: הֶהָרִים אוֹרוּ וְעַל כַּפֵּיהֶם

אַבְקַת פָּז זְרוּעָה וּמְנַצְנֶצֶת.

הַדְּשָׁאִים אָדְמוּ וְהִזְהִיבוּ, וּשְׁלַל צְבָעִים

יְּחוֹפְפוּ עֲלֵיהֶם.

בַּיָם – רְאֵה! – בַּמַּיִם הַנִּרְדָּמִים

הַשְּׁקוּעִים בְּתוֹךְ עַצְמָם וְחוֹלְמִים חֶרְדַּת סַעַר

הֻדְלַק לַפִּיד אֵשׁ, וְלַהַבְתּוֹ רַבָּה.

נִשְׁמַת הַיּוֹם הַבָּא הֻדְלָקָה…

וְחַיִּים הַמַּרְאוֹת וְחָיְתָה אָז הַנְּשָׁמָה

עֲדֵי תִפְרֹץ גְּעִיַּת הָעֵדֶר

וְאָבָק רַב יִתְאַבֵּךְ.