אל יצחק בן ברון

קְחָה סוֹד מִלְּשׁוֹן עִבְרִים וְהַגְרִים / מְאֻסָּף אַחֲרֵי הָיָה מְפֹרָד,

לְמִי תָר אַחֲרֵי צַחוֹת עֲרָבִים / וּפָחַד אֶל שְׂפַת קֹדֶשׁ וְחָרָד,

שְׂעִפָּיו עִם בְּנֵי אֵלִים בְּמֹעַל / וְגוּפוֹ עִם בְּנֵי אִישִׁים בְּמוֹרָד.

וְהַשּׁוֹאֵל לְמִי הוּא? תַּעֲנֵהוּ: / לְעֶלֶם מִבְּנֵי שָׂרֵי סְפָרַד.