לוגו
הנביא ומשיחו
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

ראש חודש אלול ה’תכ“ה. שנת המשיח. פה עזה יע”א. יגיע אל אדוני אבי ישעיהו שלעבי ישמרו צורו וקונו, בעיר קהיר המעשירה.


באיגרת ששלחת אלי ביקשת לדעת מה פשר השמועות המגיעות אליכם על הנביא המתנבא בעירנו ועל משיח שנתגלה בתוכנו ועל המעשים המתארעים פה ששמעם הגיע אליכם והכניסו מבוכה בלבותיכם שמא אירע איזה קלקול שיש בו סכנה חס וחלילה לכלל ישראל. ובאתי להודיעך שאין הדברים כך, שמחה גדולה שורה אצלנו שלא היתה כמותה בדורות רבים. שכן נגד עינינו גילה אברהם נתן אשכנזי איש עזה לשבתי צבי מאיזמיר, כי הוא גואל ישראל משיח בן דוד וגילה סודות רבים והביא את כולנו, צעירי עזה וזקניה חכמיה ורבניה, להתעלות רבה, והייתי בשמחה ימים רבים. ואתה הכרת את המשיח שכן היה אצלכם פעמיים וניכרו בו סימני גואל, אבל סירב לקבל על עצמו עול השליחות, עד שבא לעזה ונתן אשכנזי משחו. מעזה יצא משיח!

נתן אברהם אני מכירו וכל אנשי עזה מכירים אותו ויודעים שניחן ברוח הנבואה, ואני ממקורביו. הוא נולד בירושלים בשנת ת"ד ואביו ר' אלישע חיים בא מארצות אשכנז ועל כן נתכנה אשכנזי. האב היה יוצא בשליחות ירושלים לארצות פולין, אשכנז ואיטליה וגם בארצות המערב באפריקה היה, והדפיס ספרי קבלה של מחברים חשובים והפיצם במקומות שליחותו. נתן אברהם למד אצל רבנו יעקב חאגיז, מחשובי חכמי ירושלים שישיבתו מוחזקת על־ידי עשירי איטליה ונודעת לתהילה. והרב חאגיז קירבו מאוד.

לעירנו בא לגור לפני שנים אחדות שמואל ליסבונה, מעשירי דמשק, שנמלט מעול המסים בעירו וגם מפני שהמושל של עזה נוח ליהודים, ולו בת יפה, אבל מום באחת מעיניה. וביקש להשיאה ועלה לירושלים ונועד עם הרב יעקב חאגיז וביקש חתן לבתו תלמיד חכם עילוי ואמר כי ייתן לחתן בית בעזה ויפרנסו בכבוד כדי שיישב וילמד תורה. בחר הרב חאגיז את המובחר שבתלמידיו נתן אברהם אשכנזי ואמר לעשיר שהוא ראוי לבתו וזכה במקח נאה ושמח העשיר. נשא אברהם נתן את בת העשיר בחתונה גדולה, ואותו עשיר קיים את הבטחתו והקציב לנתן מזונות נאים ובית, ונתן בא לעירנו וננעל בביתו ולמד בספרים קדמונים בזוהר ובספרי הרמ“ק ובכתבי האר”י והעמיק בהם ורוח הקודש שרתה עליו. ונתכנסנו סביבו חברת צעירים והיינו לומדים מפיו סוד וקבלה עד כמה שהבנתנו מגיעה והיינו מרבים לטייל עמו בחוף הים והוא דורש לפנינו והיינו מזמרים בדבקות פיוטים קדומים ושירים של ישראל נג’ארה ואלקבץ ומרקדים נוכח הים ופניו של נתן מורנו הבהיקו כמי שקרני שכינה נופלות עליו ושפעו אור רב. ובפורים של שנה זו התבודד וראה חזיונות רבים ואמרו שראה מלאכים ונשמות קדושות וגם עמוד של אש המדבר אליו. וערך תעניות וסיגופים והתנבא נבואות רבות וגילה לנו את עוונותינו והורה לנו דרכי תשובה, וביקש משמים שיגלו לו מי הגואל. ויום אחד חזה חזון כ"ד שעות והראוהו באור עליון אור שבעת הימים את דמות שבתי צבי ואמר לנו: “התעוררו כי הנה משיחכם בא!”

באותן שנים שרבנו נתן למד בישיבתו של רבי יעקב חאגיז בירושלים הגיע לעיר איש מאיזמיר, שבתי צבי שמו, והוא כבן ארבעים, נולד בתשעה באב תפ“ו, בשבת, ועל כן נקרא שבתי. ואביו, מרדכי צבי, בא מיוון והיה סוחר בעופות ובביצים. ושבתי צבי דבק בתורה מילדותו ולמד אצל רבה של איזמיר יוסף איסקאפה שהסמיכו לרבנות. וכשהיה בן י”ח למד קבלה מעצמו וגילה סימני התעלות, אבל לפעמים היה בדיכאון ושותק ורוב הזמן היה מתנהג ככל האדם. ונתחברו איתו כמה תלמידי חכמים מבני גילו, טבלו בים ויצאו לשדות ולמדו מפיו סודות תורה. ואנשים מערי טורקיה שבאו לירושלים סיפרו שסובב בערי טורקיה ונתכנסו סביבו כמה תלמידים ובשעה שהיה בהתעלות אמר שהוא משיח והיה הוגה שם הוי“ה ועשה מעשים מוזרים ופעם ערך סעודה ועשה קידושין בינו ובין התורה. וגירשוהו בני העיר ויצא לערי יוון וגם שם עשה מעשים מוזרים וחגג בלילה אחד שלושה הרגלים, ישב בסוכה וערך סדר פסח ועשה תיקון ליל שבועות. וכששמעו על כך פרנסי הקהילה ציוו להלקותו וגירשוהו מהעיר וחזר לאיזמיר ואמרו שבא לבית־הכנסת והוציא ספר תורה ונשא אותו סביב לבימה ושר שירי עגבים. ובשנת ת”ח ות"ט, כשדם ישראל נשפך כמים בארצות רוסיאה ופולין, היו לו הארות ונפילות רבות ושמע קול אומר: “אתה מושיע ישראל והגואל האמיתי” וגילה זאת לכמה מקורבים ולבני משפחתו, ותהו על כך ומעט האמינו לו.

ואחיו שהיו סוחרים חשובים ואמידים, רצו להרחיקו ממקומם ואמרו לו לנסוע לארץ־ישראל. ועבר במצרים ושהה שם והכיר את הנגיד רפאל יוסף צ’ילבי, שקירבו אליו. ובא לירושלים והיה שם שתי שנים ונהג בחסידות והרבה לצום ולהסתגף ולעתים היה הולך למדבר ומתבודד במערות. והיה בעל נימוסים יפים ומדבר עם כל אדם בנעימות, וחיבבוהו הבריות. ואמרו עליו שהוא מתענה משבת לשבת והיה עורך בשבת סעודה רביעית סעודת דוד מלך המשיח ואחריה היה מתחיל בצום. ואמרו גם כי נאבק עם הרוחות כיוון שאיננו רוצה להיות משיח ואיננו רוצה להיות ראש לתלמידים, ופעם עשה השבעה וביקש מן הרוחות שיניחו לו, והניחו לו זמן מה ושוב חזרו אליו והחל להתנבא שהוא משיח עד שהירפו ממנו. ופרנסי ירושלים, שידעו כי מודע הוא לנגיד מצרים ולנכבדי הקהל שם, ביקשוהו בשנת תכ“ה לצאת בשליחות הקהל למצרים כדי לאסוף תרומות לצורכי העיר. ובא למצרים ואולי אז שמעת עליו. וגם במצרים עשה לעתים מעשים מוזרים ונשא אישה יפת תואר שרה שמה, שאמרו עליה כי היא בת פולין ולאחר גזרות ת”ח וסבלותיהם יצאה לעיר אמסטרדם. וריננו אחריה כי היא מופקרת לכול באמסטרדם והיתה מכרזת שהיא תינשא למלך המשיח ובאה לליבורנו שבאיטליה וסיפרו עליה באיגרת לשבתי צבי וציווה להביאה אליו למצרים כדי לקיים את הנאמר בהושע “קח לך אישה זונה” ונשאה לאישה. ואסף כשלושת אלפי ריאלים למען ירושלים, וביקש לחזור לעיר ויצא דרך מדבר סיני ובא לעזה.


8 נתן העזתי בתוך הנביא ומשיחו (2).jpg

נתן העזתי


וראה אותו שם נתן העזתי ונפל לרגליו וציווה לאסוף את כולנו הצעירים והכריז כי שבתי צבי הוא המשיח האמיתי וגילה לשבתי צבי כי הוא גלגול של איוב והייסורים הקשים העוברים עליו הם מפני שהוא מבקש להוציא הקליפות מהמשיח ומכניע את התנין הגדול. ותחילה ביקש שבתי צבי להימלט מידיו, אבל נתן הרים עליו קולו ואמר – באת לגאול את ישראל ואינך רשאי לעשות כיונה ולהסתתר, שכן כמותו לא תוכל להימלט, ואמר על אשתו של שבתי צבי שהיא מטרונה רבקה המלכה. ואני הייתי אז באותו מקום עם בני החבורה וראינו נהרה מתפשטת על שבתי צבי והיו פניו כפני מלאך, וחשנו כי השכינה שורה בתוכנו והיינו כולנו בהתעלות רבה. וכך היה מראה משיח: בעל קומה ופניו צהובים נוטים לשחרות מעט, פרצופו יפה והדור, זקנו שחור ועגול סביב פניו, איש בריא ומאוים מאוד.

והיינו בשמחה גדולה וערכנו תיקון ליל שבועות בביתו של חכם העיר יעקב נג’ארה, הוא נכדו של השר ישראל נג’ארה, וזימרנו פיוטים בדבקות רבה ונתן יצא במחול ונתלהב מאוד וזרק מעצמו זה אחר זה את בגדיו והתעלף, וכשקם מעלפונו, הראה על שבתי צבי ואמר, הנה מלככם הרב שבתי צבי מלך על ישראל.

ויצאנו לחוף הים, ואף על פי שתחילת החודש היה אורו השמים סביבנו והים זהר ושבתי צבי שר פיוט אחד בקול שלא שמעתי כמותו ליופי ושרנו עמו ויצאנו במחול ונתן החזיק בשבתי צבי וחולל עמו. אשרי מי שראה כל זה. ואמר נתן כי לא בא לעולם אלא לבשר כי מורנו ורבנו שבתי צבי ראוי להיות משיח אלוקי יעקב. ומאז לא נפרדו השנים והיו מהלכים כל הזמן יחדיו ומדברים בדברי סוד ואמונה והוסיף אז שבתי צבי לנתן שם בנימין. ואותם ימים נולד לרבנו נתן בן, והעידו האנשים שהיו באותו מעמד כי בעת הלידה ובעת הברית נראה בבית אור גדול. וכשקרב צום י"ז בתמוז הודיע נתן על ביטול הצום כיוון שבא משיח ואמרנו באותו יום הלל הגדול ושמחנו בגינות ובפרדסים. ונתן שלח איגרות לקהילות ישראל להודיע על ביטול הצום ואמר הגיע עת דודים והחתן יצא מחופתו ועל כן לא יהיה במעונות ישראל כי אם שמחה וגיל.

ומינה נתן י“ב אנשים מיושבי עזה וחכמיה וקרא להם י”ב שבטים והם השליחים המלווים את המשיח. וגם אני נתכבדתי בכבוד זה. ותיהום העיר ויושביה היו בחרדה גדולה והפסיקו מלאכותיהם וסוחרים סגרו חנויותיהם ויצאנו לרחובות והתכנסנו בבתי־כנסת ובבתי־מדרש ורבים מאיתנו מתענים ומתפללים. אבל היו מעט אנשים שלא האמינו ברב ושאלנו לנתן למה לא יעניש אותם שאינם מאמינים, והשיב כי זה ניסיון לאומה הישראלית להאמין בלי אות ומופת. ונתן ושבתי צבי ועמם חברים רבים יצאו לחברון והודיע נתן לבני העיר כי שבתי צבי הוא המשיח ובני חברון שמעו לו ונהו אחריו וטבלו טבילות רבות וערכו תענית וחזרו בתשובה, אבל בירושלים לא האמינו לדברי נתן והיו מהם שלעגו על שבתי צבי ואמרו “יצא שליח ובא משיח”. וקרא נתן י"ב השליחים מעזה כדי להקריב קורבן בירושלים ושבתי צבי מינה את יעקב נג’ארה לכוהן גדול. אבל בני ירושלים קרעו בגדיהם ותבעו מאיתנו לא להקריב קורבן שכן הישמעאלים יהרגו בהם וביטל נתן את הקורבן כדי לא להגביר הריב, אבל יעקב נג’ארה יצא עם השליחים אל מעבר לנהר הירדן, להור ההר, ועשו תיקון על קבר אהרון. ועשה שבתי צבי כמה מעשים שעד עתה חייבים עליהם כרת, אבל עכשיו לאחר שכבש שבתי צבי את הסטרא אחרא הם מותרים. והחרימוהו חכמי ירושלים ומסרו אותו לקאדי של העיר ואמרו שהוא רוצה למלוך, אבל הקאדי שיחררו ואף התיר לו לרכוב על סוס, אף על פי שאסור ליהודי לרכוב על סוס בירושלים, והקיף שבתי צבי את העיר רכוב על סוסו שבע פעמים, לבוש בגד ירוק, ואנו הולכים אחריו בשמחה ובשיר, וכל העם רואים ומשתאים. והלכו נתן ושבתי צבי למקומות אחרים בארץ ובכל מקום קרא נתן לאנשים לתקן עוונותיהם וגם גילה לכמה מהם העוונות שנכשלו בהם וקרא להם לעשות תשובה.

אז ציווה נתן על שבתי צבי לצאת לערי הממלכה ולהודיע כי הוא המשיח, ויצאו שליחים עמו ועבר בצפת וחכמיה קיבלו את פניו בשמחה ומינה שם עשרה נביאים ונביאות. ועבר בדמשק ובאלול תכ“ה בא לארם צובא היא חלב, ונתן שלח איגרת לבני חלב והזהירם שלא יעשו כמעשה בני ירושלים שגירשו את מלכם והביאו על עצמם קללה. ונפגש עם הרב הגדול שלמה לניאדו ונכבש לו הרב והיה למעריצו. ובחלב מינה עשרים נביאים, בהם רבנים נודעים, וארבע נביאות. ואמרו שהנביאות אמרו דברי תורה אף על פי שלא למדו תורה מעודן. ובחלב נתגלה אליהו הנביא לשבתי צבי. ויצא לאיזמיר וליווהו רבים מבני העיר. ובכל מקום ששבתי צבי ושליחיו ונביאיו מגיעים, חג ליהודים שמחה וששון ואומרים משיח בא, והאמינו בו פשוטי עם וגם חכמים ורבנים גדולים וגם רבים מעם הארץ הלועזים מאמינים כי הוא הגואל. והשמועה יצאה בכל מקום שהיהודים יושבים שם – ממדבר ערב ועד ארצות המערב באפריקה ועד ארצות אירופה, מארץ השפלה הולנד ועד גבולות ארץ רוס, שם לא נרפאו עדיין היהודים מפצעי הטבח הנורא בת”ח ות"ט, כי הנה נתגלה משיח והוא עתיד להוביל את בני ישראל קוממיות לירושלים. ובכל מקום שאליו הגיע שמו של שבתי צבי – אור ושמחה ליהודים ורבים פסקו ממלאכתם ומעסקיהם, עניים כעשירים, מכרו את כל אשר להם וארזו בגדיהם וכלי ביתם ולקחו דברי מאכל צידה לדרך, והם מצפים לאות, שיניע רגליהם ועגלותיהם וסוסיהם כדי להפליג לארץ־ישראל. ויש מי שגם שכרו ספינות לקראת השעה הייעודה. וגם אנו כאן בעזה עזבנו כל מלאכותינו וכל יום אנו מתכנסים ברחובות ובחופו של הים ומזמרים זמירות ושרים ומחוללים.

ואנשים רבים באים לכאן ממצרים ומערי הארץ לראות ולשמוע את רבנו נתן וקוראים לו הנביא מעזה, והם לנים ברחובות ובחוצות ומקבלים מרבי נתן תיקונים וסיגופים ואחרי שעושים הסיגופים עורכים שמחה ומשתה ויוצאים במחול. והלכנו כשלוש מאות איש עם רבנו נתן לחברון לעשות טבילות שלג ואמר רבנו נתן שככל שנרבה בתעניות ובסיגופים יהיה הדור זכאי ופטור מייסורים של חבלי משיח, וכאשר יעשו בני ישראל תשובה שלמה תבוא גאולתנו האחרונה. והודיע נתן באיגרות לקהילות ישראל, כי שבתי צבי ייקח הממשלה ממלך תוגר בלי מלחמה וכל המלכים יהיו לו למס עובד ומלך תוגר יהיה לו עבד ולא תהיה הריגה בערלים זולתי בארצות אשכנז על נקמת עמו, ויילך מעבר לנהר הסמבטיון וישיב משם עשרת השבטים. וכתב נתן לארצות רבות וזירז את בני ישראל לעשות תשובה וציווה לערוך תעניות וסיגופים. ונתן מכין עכשיו עצמו לנסוע אל שבתי צבי הנמצא בארצות תוגרמה, לסייע בידו במלחמה בקליפות ובסטרא אחרא, ולבוא עמו אל שערי ירושלים ואחריהם כל בני ישראל, כי הנה נגאלו.

וגם אתה אבא יקר, כנס כל אשר לך והיכון, יבוא האות וכל בני ישראל אשר במצרים אף אתם תצאו לדרך, ושלא כבימי משה ואהרון, שישראל חטאו בעגל והלכו במדבר ארבעים שנה, אתם תבואו על כנפי נשרים כדי לשכון לנצח בשלום ובשלווה בהר הבית ומשיח מולך עלינו וכל הגויים רואים וידם קצרה למנוע את גאולתנו כפי שנשבע לנו אלוהים על ידי נביאיו. אמן.


מקורות: שבתי צבי והתנועה המשיחית בימי חייו – גרשום שלום; ספר ציצת נובל צבי לרבי יעקב ששפורטש, בעריכת ישעיה תשבי; ליקוטי מכתבים בעניין התנועה השבתאית – א“מ הברמן בקובץ על יד ת”ש; נתיבי אמונה ומינות – ישעיהו תשבי.