אל שלמה

בְּחוּרַי יֵלְכוּ הָלוֹךְ וְיִדְווּ / וְחַיַּי כַּאֲשֶׁר צָרַי יְאַוּוּ,

וְאוֹתִי הַזְּמָן יָצוּד וְעָלַי / נְתִיבִי יוֹם לְיוֹם בָּנָיו יְעַוּוּ,

וּמִנִּי יִדְרְשׁוּ נִקְמַת בְּנֵי תֹם / וְיַלְדֵי בִין אֲשֶׁר יִהְיוּ וְהָווּ,

וּמַאְוַיַּי עֲלֵי רֹאשֵׁי כְסִילִים / בְּפִשְׁעִי חָרְשׁוּ הֵיטֵב וְהִתְווּ,

וְאִלּוּ יַחְפְּצוּ דוֹדֵי שְׁלֹמֹה – / לְהוֹרִידָם אֱלֵי יָדַי יְצַוּוּ.

אֲשֶׁר לָבַשׁ מְעִיל צֶדֶק – וְאָכֵן / בְּנוֹת עָשׁ אָרְגוּ אוֹתוֹ וְטָווּ –

וְעָדָה צַוְּארֵי חַסְדּוֹ עֲדִי חֵן / מְאֹד יָפוּ לְחָיָי[ו] בּוֹ וְנָאווּ,

וְתִפְאֶרֶת מְאוֹרֵי אוֹר בְּשַׁחַק / בְּעֵת דָּמוּ לְאוֹר פָּנָיו וְשָׁווּ.

עֲלֵי דַעְתּוֹ יְעִידוּן מִפְעֲלוֹתָיו / וּבֹר לִבּוֹ בְּלִי לָשׁוֹן יְחַוּוּ.

אֲיַחֵל לַהֲדֹף בּוֹ חֵיל יְגוֹנִים / [סְבִיבִי] נִצְבְּאוּ יַחַד וְנִקְווּ.

וְלָמָּה אֶהְיֶה נִגְמָל וְדַדֵּי / חֲסָדָיו כָּל צְמֵא נֶפֶשׁ יְרַוּוּ,

וְהֵן עֵינַי מְצַפִּים לוֹ כְעֵינֵי / דְּשָׁאִים אֶל רְסִיסֵי עָב יְקַוּוּ.