למשה אבן עזרא

אַחַר גְּלוֹת סוֹד, מָה אַטְמִין?

כּוֹס מִשְׂמֹאל, דּוֹד מִיָּמִין.

אִישׁ רִיב, חֲדַל! בָּךְ לֹא אַאְמִין,

רַק אַשְׂמְאִילָה אִם תֵּימִין.

אִם אַתְּ רְגִיל / שִׂמְחָה וְגִיל / עֵדֶן וְגִלְ/עָד רְאֵה נֶגְדִּי –

לֹא אֶאֱבַל / בְּיוֹם, אֲבָל / בְּטוֹב אֲבַל / כָּל יְמֵי חֶלְדִּי.

פִּי כוֹס בְּפִי עֹפֶר צַפֵּה:

יֵינִי וּמִגְדּוֹ פֶּה אֶל פֶּה.

אֵין לִי בְּמוּסָרְךָ מַרְפֵּא,

נָא קָט מְעַט מִנִּי הַרְפֵּה.

רוֹפֵא אֱלִיל, / אֶשְׁמַע חֲלִיל / רֹן עַל צְלִיל / יֵין בְּפִי כַדִּי,

מֵרִיב גְּדָל / מַכְאוֹב, חֲדָל! / אֶשְׁאַל כְּדָל / מִצְּבִי נִרְדִּי.

שִׁיר נֶעֱלָם גִּלָּה סוֹדוֹ:

נֹפֶשׁ בְּשֵׁם שַׂר וּכְבוֹדוֹ,

זֶה פַּעֲמוֹן לִמְעִיל הוֹדוֹ,

חֵלֶף כְּתָב רִקְמַת יָדוֹ –

רִקְמַת כְּלִיל / זָהָב, כְּלִיל / שִׁיר מִגְּלִיל / מַעֲרָב תַּעְדִּי.

זֶה הַכְּלָל / מִמַּהֲלָל / שׁוֹלֵל שְׁלַל / כָּל יְקַר חֶמְדִּי.

חָכְמָה קְרָאַתְהוּ: ״הֵימָן,

מֹשֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאְמָן,

לָךְ תַּעֲנוּג שָׁדַי זֻמָּן

עִם חוּט שְׂפַת שָׁנִי כַמָּן

רָקִיק בְּלִיל / נֹפֶת. כְּלִיל / יֹפִי וְלֻלְ/אוֹת שְׂפַת מַדִּי

הַתֵּר, וְגַל / שַׁד קָּם כְּגַל, / כִּשְׁדֵי שְׁגַל / חֵן – וְעַשׂ דַּדִּי!״

מַאַהֲבָתָהּ בָּהּ תִּגְמֹר

שִׁיר אַהֲבָה וָשִׁיר מִזְמוֹר.

לָלִין בְּחֵיקָהּ עִּצְרוֹר מֹר

צִיר נֶאֱמָן נִשְׁבַּע לֵאמֹר:

בּאללַּהִ רַסוּל / קֻל לִלכַ׳לִיל / כַּיףַ אלסַּבִּיל / וַיַבִּית עִנְדִי,

כַ׳לְףַ אלחִגַ׳אל / נַעְטִיה דַלַאל / עַלַי אלנִכַּאל / וַנַזִיד נַהְדִי.

(באלהים, שָׁלִיחַ, / אמור לַידיד / אֵיך הַשביל – / וילון אצלי.

מאחורי המסכים / נעניק לו תלתלים / על אף העינוי – / וְאוסִיף את שָׁדי״)