למשה אבן עזרא

הֲרֵיחַ מֹר וְאִם רֵיחַ עֲסִיסִים, / וְאִם רוּחַ מְנוֹפֶפֶת הֲדַסִּים,

וְאִם דִּמְעַת עֳפָרִים עַל לְחֵיהֶם, / וְאִם עַל הַוְּרָדִים הָרְסִיסִים?

וְאִם כִּנּוֹר בְּעַד מָסָךְ מְנַגֵּן / וְאִם תֹּרִים בְּעַד סָעִיף וְסִיסִים? –

וְאִם שֵׁם הַגְּבִיר מֹשֶׁה וְזִכְרוֹ / אֲשֶׁר מִלֵּא כְּזֵכֶר מֹר אֲפָסִים?

גְּבִיר שָׁת מִפְּאֵר הַחֵן שְׁבִיסָיו – / וְאוּלָם הוּא יְפָאֵר הַשְּׁבִיסִים.

וְהַחֵן אוֹהֲבוֹ, גַּם הוּא יְדִיד חֵן – / שְׁנֵיהֶם אִישׁ בְּאָחִיו נֶעֱלָסִים.

וְיָרַשׁ הַנְּדִיבוּת מֵאֲבוֹתָיו / וְנִדְבוֹתָיו עֲלֵיהֶם שָׂם תְּפוּשִׂים,

עֲדֵי כִי מַעֲשָׂיו נָתְנוּ לְזִכְרוֹ / כְּנָפַיִם פְּרוּשִׂים כַּפְּרָסִים.

וְהֶעָרוּךְ בְּכָל יָקָר – בְּיוֹם כָּל / בְּנֵי אָדָם עֲרוּכִים בַּחֲרָשִׂים.

וּבָא לִשְׁקֹל נְדִיבוֹתָיו, אֱמָר לוֹ: / הֲתִשְׁקֹל הַרְרֵי עַד בַּפְּלָסִים?

יְבֹרַךְ צוּר חֲנָנוֹ לַאֲבוֹתָיו / וְלֹא שָׁת בִּנְיְנֵי חַסְדּוֹ הֲרוּסִים.

קְחָה, הַשָּׂר, חֲרוּזִים – כַּחֲרוּזִים / לְצַוַּאר זִכְרְךָ שַׂמְתִּים רְכוּסִים,

לְאַחֵז בָּם יְדִידוּתְךָ נְתַתִּים / לְלֻלְאוֹת אַהֲבָתְךָ בַּקְּרָסִים,

וְלִמְעִיל מַעֲלָתְךָ פַּעֲמוֹנִים / וְאֶל תִּפְאַרְתְּךָ לִכְלִיל עֲכָסִים.

וְאַל יֵקַל בְּעֵינֶיךָ מְעַטָּם – / לְמַעַן מַעֲטָם רִקְמָה פְרוּשִׂים,

וּמִיָּקָר אֲגַרְתִּימוֹ, עֲדֵי יָ/אֲתוּ לִשְׁמָךְ מִזּוֹלֵל חֲפוּשִׂים.

אֱלֹהִים יַעֲנֶה לָךְ רַב שְׁלוֹמוֹת / כְּרֹב מַיִם אֲשֶׁר לַיָּם מְכַסִּים.