לשמואל הנגיד

הִגִּיעַ זְמַן קֵץ לִפְקֹד / אֲרִיאֵל –

וַיּוֹסֶף אֲדֹנָי קְרֹא עוֹד: / שְׁמוּאֵל!

הַקּוֹל עַד לְשִׁנְעָר עָלָה – / וְיָרַד

לַמַּעְרָב, וְקוֹלָהּ צָהֲלָה / סְפָרַד,

וּלְבָבִי לְפָגְעוֹ כָּלָה / וְחָרַד,

כִּי אֶעְמֹד בְּבֵיתוֹ כַּעְמֹד / בְּבֵית אֵל,

גַּם אֶחְזֶה בְּהוֹד פָּנָיו הוֹד / אֲרִיאֵל.

לִבּוֹ בַזְּמָן כָּאְנִיּוֹת / סוֹחֵר,

חֶלְקוֹ יַעֲזֹב מַשְׂכִּיּוֹת / לְאַחֵר –

אַךְ הוּא סוֹד נְשָׁמוֹת חַיּוֹת / מְשַׁחֵר.

לֹא יַחְמֹד יְקָר, אַךְ יַחְמֹד / כְּבוֹד אֵל

לִהְיוֹת סוֹד לְעוֹלָם וִיסוֹד / לְהַרְאֵל.

יָצָא עַל גְּבוּל מִצְרַיִם / כְּיוֹסֵף

אֶת נִדְחֵי יְרוּשָׁלַם / לְאַסֵּף –

אַךְ כָּל צוֹרְרֵי אֶפְרַיִם / יְשַׁסֵּף,

כִּי מִפְּנֵי חֲצָצָיו יִדּוֹד / מְגָאֵל,

עַד לִהְיוֹת קְבוּצָיו כָּל דּוֹד / וְגוֹאֵל.

כֹּל פָּעַל לְמַעְנוֹ, עַנְוָה / וְגַאְוָה,

חָלַק הַזְּמָן בֵּין חֶדְוָה / וּמִצְוָה,

גַּם נַפְשׁוֹ כְּמוֹ כֵן דָּוָה / וְרָוָה:

הִכָּבְדוֹ בְּרָב עָם כִכְבוֹד / לְמוּאֵל –

אַךְ לִפְנֵי אֱלֹהָיו יִקֹּד / כְּשׁוֹאֵל.