הספד על בן
מַה לָּעָם כִּי מֵרֲרוּ / בְּכִי וְקִינִים עוֹרְרוּ?
וְשׁוֹמְעֵי בִכְיָם אָמְרוּ: / אֵבֶל כָּבֵד זֶה!
לְתַנּוֹת קִינִים נוֹעֲדוּ / וְלִקְשֵׁה יוֹם סָפָדוּ
וְאִישׁ אֶת אָחִיו לִמְּדוּ / וְקָרָא זֶה אֶל זֶה.
וְלִכְתֹּב אֶת מְרוֹרֵיהֶם / בְּקַדְרוּת עַל סִפְרֵֵיהֶם
מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם / מִזֶּה וּמִזֶּה.
עַל אֶפְרוֹחַ מְתֻקָּן / אֲשֶׁר לֻקַּח מֵהַקֵּן
לֵאמֹר לְאָבִיו הַזָּקֵן: / ״לֹא יִירָשְׁךָ זֶה״.
סְפֹד לְבִנְךָ שְׁלֹמֹה / וְאַל תִּדְרֹשׁ שְׁלוֹמוֹ
וּבַל יַכִּיר עוֹד מְקוֹמוֹ / וּבַל יֹאמַר כִּי הוּא זֶה.
וּלְאֶרֶץ נָכְרִיָּה / רְדָפַתְהוּ תַאֲנִיָּה
וְאָבְדָה הַתּוּשִׁיָּה / בַּמָּקוֹם הַזֶּה.
בְּחֶבֶל מַחֲלָה חֻבַּל / וּבַשַּׁחַת אֲזַי נִטְבַּל
וּבִשְׁכֶם רֵעָיו הוּבַל / אֶל הַבּוֹר הַזֶּה.
שְׁלֹשֶׁת יָמִים שָׁכַב / וּבָרְבִיעִי עֵת רָכַב
וְנוֹדַע כִּי מֵת כּוֹכָב – / כְּמוֹת זֶה כֵּן מוֹת זֶה.
יְקַוֶּה לָשׁוּב לְבֵיתוֹ / וְלִשְׂמֹחַ בְּחֻפָּתוֹ
וְאָמְרָה לּוֹ גְזֵרָתוֹ / אַל נָא תָמוּשׁ מִזֶּה.
וּבְבֵית גֵּרוּת וְעֹנִי / צָעַק: ״אָבִי אֲדֹנִי,
רוּץ נָא וְהוֹצֵאתַנִי / מִן הַבַּיִת הַזֶּה!״
״בְּנִי בְנִי, לִבִּי נִשְׁבַּר / וְכוֹסְךָ עָלַי עָבָר
בְּשָׁמְעִי אֶת הַדָּבָר / הָרָע הַזֶּה.
הֲכָזֶה יָמִים וְכָזֶה דָתָן – / לְהָסִיר מִנִּי חָתָן,
בְּנִי בְכוֹרִי אֲשֶׁר נָתַן / לִי אֱלֹהִים בָּזֶה?
וּמִי יִתֵּן מוּתִי / תַּחְתֶּיךָ, בֶּן בְּרִיתִי,
אֲזַי פָּנַי נָשָׂאתִי / גַּם לַדָּבָר הַזֶּה.
לְמִי בַיִת בָּנִיתִי / וְלָגִיל בּוֹ קִוִּיתִי?
אַךְ לָרִיק עָשִׂיתִי / אֶת כָּל הַכָּבוֹד הַזֶּה.
אַט, נוֹשְׂאֵי מִטָּתוֹ / וְחוֹצְבִים אֶת קְבוּרָתוֹ,
עַד אֲבַקֵּשׁ תְּמוּרָתוֹ / הֲנִמְצָא כָזֶה״.
״אָבִי, שְׁכַח רְאוֹת פָּנַי / כִּי אֵל שָׁכַח פָּנָי –
אָכֵן יֵשׁ אֲדֹנָי / בַּמָּקוֹם הַזֶּה.
כְּבָר שֻׁנְּתָה תְמוּנָתִי / בְּיוֹם גָּבְרָה תְּנוּמָתִי,
אֲבָל כִּי עַל קְבוּרָתִי / עֵד הַגַּל הַזֶּה.
וְאִם אַהֲבָה לֹא נְשִׁיתֶם / חֶסֶד קֶדֶם עֲשִׂיתֶם,
שְׁבוּעוֹת וְהַעֲלִיתֶם / אֶת עַצְמוֹתַי מִזֶּה״.
לֹא יוֹם בְּשׂוֹרָה הַיּוֹם / רַק מַר וְנִמְהָר וְאָיוֹם –
וְאִישׁ יִמְצָא בוֹ פִדְיוֹם / מִי הוּא זֶה וְאֵי זֶה?
וּמִי נַפְשׁוֹ נִסְמֶכֶת / וּמִיַּד שְׁאוֹל נֶחְשֶׂכֶת
וְתִמָּנַע מִלֶּכֶת / בְּדֶרֶךְ הָעָם הַזֶּה?
וְאֵיךְ מִזֹּאת תֵּחָשֵׂךְ? – / וְצוּר תַּרְדֵּמָה נוֹסֵךְ
וְכוֹס מַר מָלֵא מֶסֶךְ / וַיַּגֵּר מִזֶּה.
הַגּוֹזֵר זֹאת עָלָיו / יִשְׁלַח מַלְאֲכֵי זְבוּלָיו
בְּשָׁלוֹם, לֵאמֹר אֵלָיו: / מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה.