מִי כָמוֹךָ, עֲמֻקּוֹת גּוֹלֶה –

נוֹרָא תְהִלּוֹת, עוֹשֵׂה פֶלֶא.

יוֹצֵר הִמְצִיא כֹל מֵאָיִן,

נִגְלֶה לְלֵבָב – לֹא לָעַיִן!

כֵּן אַל תִּשְׁאַל אֵיךְ וָאָיִן,

כִּי שָׁמַיִם וְאֶרֶץ מָלֵא.

הָסֵר תַּאֲוָה מִקִּרְבֶּךָ –

תִּמְצָא צוּרָךְ תּוֹךְ חֻבֶּךָ,

מִתְהַלֵּךְ לְאַט בִּלְבָבֶךָ,

הוּא הַמּוֹרִיד וְהוּא הַמַּעֲלֶה.

וּרְאֵה דֶרֶךְ סוֹד הַנֶָפֶשׁ

וַחֲקֹר אוֹתָהּ וּבָהּ תִּנָּפֵשׁ,

הוּא יַשְׂכִּילְךָ וְתִמְצָא חֹפֶשׁ,

כִּי אַתְּ אַסִּיר וְעוֹלָם כֶּלֶא.

דַּעַת שִׂים צִיר בֵּינְךָ וּבֵינוֹ,

וּבַטֵּל רְצוֹנְךָ וַעֲשֵׂה רְצוֹנוֹ,

וְדַע כִּי בַאֲשֶׁר תַּסְתִּיר – עֵינוֹ

וְדָבָר מֶנּוּ לֹא יִפָּלֵא.

הוּא הַחַי בְּאֵין עַפְרוֹת תֵּבֵל,

וְהוּא הָעוֹשֶׂה וְהוּא הַסּוֹבֵל,

וְאָדָם נֶחְשָׁב כְּצִיצַת נוֹבֵל,

מַהֵר יִבֹּל כִּנְבֹל עָלֶה.