(בּוֹר-כֶּלֶא. יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא, הַכָּלוּא בִּפְקֻדַּת הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ בַּחֲצַר-הַמַּטָּרָה, מַכְתִּיב לָעֶלֶם בָּרוּך בֶּן-נֵרִיָּה אֶת דִּבְרֵי נְבוּאָתוֹ).
כְּתֹב, בְּנִי! תֵּן בַּגָּלוּי לִי לְהַבִּיעַ,
אֲשֶׁר שָׁנִים רַבּוֹת לִבִּי הוֹגִיעַ:
תִּקְווֹת שֶׁדָּעֲכוּ עִם הֲזָיוֹת,
דְּמָעוֹת שֶׁלֹּא שָפַכְתִּי בִּבְכִיּוֹת,
וְתוּגָתִי בִּתְהוֹם-לִבִּי נִצְפֶּנֶת;
תַּבִּיעַ לְדוֹרוֹת בָּאִים אַחֲרַי
זוֹ מְגִלַּת-הַקֹּדֶשׁ הַנּוֹשֶׁנֶת
אֶת כָּל עָצְבִּי, כָּל יִסּוּרַי…
וִיהִי חָזוֹן לוֹהֵט שֶׁל מְגִלָּה דוֹמֶמֶת,
מִתַּחַת לְמַפֹּלֶת-אֵשׁ אִלֶּמֶת,
שָׁמוּר כְּגֵץ-חַיִּים לְעוֹלָמִים
בְּאֵפֶר קַר שֶל עֲלִילוֹת-קְדוּמִים.
שׁוּר, בְּנִי סָבִיב! הַיָּם יִשְׁלֶה בְנַחַת,מֵאֶפֶס רוּחַ מִפְרָשִׂים מֻטִּים;
פּוֹלְטִים חֻמָּם שָׁמַיִם לוֹהֲטִים;
וּבְקוֹל קְרִיאָה צוֹרֶמֶת וְצוֹרַחַת
עֲלֵי שָׂדות שְׂרוּפִים, צְהֻבֵּי פָנִים
נִשְׁרֵי-סְלָעִים חָגִים בַּהֲמוֹנִים.
בְּצֵל דְּקָלִים מִשְׁרַב-הַיּוֹם עֻלָּפוּ,
אֶת-הָאֲוִיר, שֶׁנִּתְלַהֵט מֵחֹם
גְּמַלֵּי-מִדְבָּר צִחֵי-צָמָא יִשְׁאָפוּ.
שָׁקְטוּ רוּחוֹת. כַּעֲרֵמָה דּוֹמֶמֶתעִיֵּי-שְׂרֵפָה קוֹדְרִים יַשְׁחִירוּ דֹם.
הַכֹּל סָבִיב הָפַךְ צִיָּה אִלֶּמֶת.
אַךְ אוֹי לַשַּׁאֲנַנִּים! יוֹם-הַשִּׁלֵּם
יַגִּיעַ… המִּדְבָּר יִזְדַּעֲזֵעַ,
סוּפָה תָפִיץ הָאֵפֶר הָאִלֵּם
וְאֵש-שְׁרֵפָה כְבוּיָה שׁוּב תִּשְׂתָּרֵעַ,
כְּגַל חֻרְבָּן וְהֶרֶס וְשַׁמָּה,
בְּנִיר וְיַעַר אֲחוּזֵי דְמָמָה…
כֹּה דְבַר זוֹ הַמְּגִלָּה חוֹצֵב שַׁלְהֶבֶתמִתַּחַת לְמַפֹּלֶת-אֵשׁ נֶחְרֶבֶת
בְּאֵפֶר קַר שֶׁל עֲלִילוֹת-קְדוּמִים
כְּגֵץ-חַיִּים יְהִי גָּנוּז לְקֵץ יָמִים.
וְדוֹר יָבוֹא – וּבְקוֹל אַדִּיר, מַכְנִיעַ
דָּבָר זֶה בְּעוֹלָם נִרְדָּם יָרִיעַ,
כְּסַעַר יִתְגָּעֵשׁ, יִרְתַּח בְּעֹז-סוּפָה
וְיִשָּׁמַע מִסּוֹף-תֵּבֵל וְעַד סוֹפָהּ.