הָאָבִיב / מרדכי צבי מאנה

 

1.    🔗

הַחֹרֶף הֵן עָבַר, עָף חִישׁ וָאָיִן,

עַל טֹהַר שַׁחַק הַשֶּׁמֶש יָצָאָה.

הֵקִיץ הָאָבִיב וַיְשַׂמַּח כָּל עָיִן

וּבִבְרַק נֹגַה אוֹר תֵּבֵל נִמְלָאָה.

 

2.    🔗

צִפֹּר כָּל כָּנָף בִיפִי רִקְמָתָיִם

שָׁרִים לִכְבוֹד אָבִיב שִׁירִים נִשְׂגָּבִים;

וּבְהוֹד קוֹל זִמְרָה כִכְרוּבֵי שָׁמָיִם

יוֹדוּ אֵל שַׁדַּי וִיתַנּוּ אֲהָבִים.

 

3.    🔗

שָׁם כֻּסּוּ בִפְרָחִים עֵצִים רַעֲנַנִּים;

כֻּסּוּ בִפְנִינִים – בִּרְסִיסֵי טַל לָיְלָה;

וּשְׁתוּלִים עֲלֵי פֶּלֶג זַךְ שַׁאֲנַנִּים,

וּנְטִישׁוֹת יוֹשִׁיטוּ הַגְבֵּהַּ מָעְלָה.

 

4.    🔗

שָׁם יִבְרֹק נַחַל בֵּין שׁוֹשַׁנֵּי רֵיחַ,

וּכְרַצֵּי כֶסֶף גָּלָּיו יִתְגַּלְגָּלוּ;

עַל חֻפּוֹ כָּל עָיֵף יִמְצָא מָנוֹחַ

בִּשְׂדֵרוֹת אַלּוֹנִים סָבִיב יִגְדָּלוּ.

 

5.    🔗

שָׁם תֵּבֵל – גַּן עֵדֶן עֵינָיו יַבִּיטוּ,

אַךְ שַׁלְוָה אַךְ שֶׁקֶט וִיפִי עֲלוּמִים;

עַנְפֵי הָדָר בָּחֵן לוֹ יָד יוֹשִׁטוּ

גַּם רוּחַ צַח לוֹ יַבִּיעַ נִחוּמִים.

 

6.    🔗

הָרָקִיעַ מֵעָל כִּבְדֹלַח לָטֹהַר

בִּגְאוֹן הוֹדוֹ עַל רֹאשׁוֹ יִשְׂתָּרֵעַ;

לוֹ יָאִיר שֶׁמֶשׁ כִּזְהַב קַרְנֵי זֹהַר,

לוֹ לַהֲקוֹת צִפֳּרִים יָרִיעוּ רֵעַ.

 

7.    🔗

שׁוֹשַׁנִים וּפְרָחִים בִּשְׁלַל כָּל צֶבַע

הָרִים וַעֲמָקִים בַּעֲבוּרוֹ פֵּאֵרוּ;

נֶגְדּוֹ כָּל פִּלְאֵי חֶזְיוֹנוֹת הַטֶּבַע.

בִּצְבִי תִפְאַרְתָּם עַתָּה יִתְעוֹרֵרוּ

 

8.    🔗

פַּרְדֵּס מֵצַל בִּזְרוֹעוֹתָיו חוֹבְקֵהוּ,

–צִיצָיו וּפְקָעָיו כֶּחָלָב הִלְבִּינוּ –;

זֹהַר גַּלֵּי נַחַל יַרְהִיב עֵינֵידי

צִלְצְלֵי זִרְמָתָם כָּל חוּשָׁיו יַרְנִינוּ

 

9.    🔗

אַךְ חַיִּים אַךְ שִׂמְחָה לָבְשָׁה הַתֵּבֵל,

קוֹל שִׁירָה עוֹלֶה מִכַּנְפוֹת הָאָרֶץ;

"הֵן הֵסִירָה אֶרֶץ מַעֲטֵה הָאֵבֶל

אָפֵס עֹז הַחֹרֶף הַמֵּבִיא קָרֶץ"!

 

10.    🔗

מַה יָּקַרְתָּ אָבִיב, מָה רַב הוֹדֶךָ!

וּבְצַחְצְחוֹת עֵדֶן נַפְשִׁי תַּשְׂבִּיעַ;

מַה נִפְלְאוּ נִצָנֶיךָ וִיצוּרֶיךָ

מַה נָעִים שִׁירְךָ בַּמָּרוֹם תַּשְׁמִיעַ

 

11.    🔗

רַחֲמֵנִי נָא, אָבִיב, אִתְּךָ שָׂאֵנִי!

בִּכְנָפֶיךָ מַרְפֵּא לַגֵּו לַנְּשָׁמָה,

אוֹ אַל תָּסוּר מִזֶּה אַל נָא תִטְּשֵׁנִי,

עֲמֹד, אָבִיב, נִצַח עֲלֵי אֲדָמָה!–

סיון, תרל"ט, ווילנא.