יוֹנָה, בְּצֵל לְבַב צְבִי דָּבְקֵךְ, בּוֹאִי וְשָׁם חֲבִי,

מִמַּעְיְנוֹת אַהֲבָה יַשְׁקֵךְ, רוּצִי וְשַׁאֲבִי.

גִּנַּת אֱגוֹז, אֲשֶׁר שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס עֲצֵי פְרִי,

הָהּ, כִּי בְנוֹת רֳאִי שְׁלָחַיִךְ לִלְחֹם כְּמוֹ אֲרִי,

וּשְׁנֵי שְׁדֵי תַעֲנוּג רְמָחַיִךְ – אַךְ הֵם בְּנֵי מְרִי,

כִּי יִמְנְעוּ בְּבַקְּשִׁי חָבְקֵךְ מִנִּי וְתִשְׂגְּבִי,

אִם תִּקְרְבִי – אֱחִי, וְעֵת רָחְקֵךְ – מוֹתִי תְקָרְבִי.

לֹא נֶחֱזָה כְּמַחֲזֵה יָפְיֵךְ מִנִּי הֱיוֹת זְמָן,

נִמְתַּק לְחוֹשְׁקֵךְ בְּהוֹד צִבְיֵךְ פִּצְעֵךְ וְנֶאֱמָן –

כִּי אֶמְצְאָה צֳרִי עֲלֵי לֶחְיֵךְ וּבְפִיךְ דְּבַשׁ וּמָן.

מִי לֹא יְאַו רְווֹת בְּצוּף מִתְקֵךְ, לוּ יִהְיֶה נְבִיא

אֵל, דַּע כִּי בְנוֹזְלֵי רֻקֵּךְ חומי וְתֵיטְבִי.

אִם יַחֲלִיק דְּבַשׁ בְּפִי, טַעְמוֹ יֵמַר – וְתִמְתְּקִי,

וְסַהַר יַעֲלֶה בְּלֵיל תֻּמּוֹ, יִבְכֶּה – וְתִשְׂחֲקִי.

אִם תִּקְרְבִי לְמִשְׁפָּט עִמּוֹ, יִרְשַׁע – וְתִצְדְּקִי.

מֵלִיץ בְּתָאֳרֵךְ עֲלֵי צִדְקֵךְ כִּי לֹא תְכַזְּבִי,

גַּם עוֹרְבֵךְ וּמַחֲזִיק בִּדְקֵךְ הַחֵן וְהַצְּבִי.