מוחרך

נַפְשִׁי תְזַמֵּר בְּנִיב לְשׁוֹנָהּ / אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָה,

אִם תַּחֲקֹר סוֹד יְסוֹד בְּרִיאוֹת –

לְךָ לְנֵס יַעֲמֹד לְכָל אוֹת,

צוּרוֹת גְּלוּיוֹת דְּמוּת פְּלִיאוֹת.

הֵן כָּל יְקָר רָאֲתָה בְּעֵינָהּ / וּדְבַר אֱמֶת שָׁמְעָה בְאָזְנָהּ.

בַּגֵּו לְבַד מָצְאָה שְׁבִילָהּ,

עָלְתָה לְמָרוֹם – אֲבָל בְּשִׂכְלָהּ,

תַּחַת אֲדָמָה לְנַחֲלָה לָהּ.

אַתְּ הֶעֱמַדְתָּהּ עֲלֵי מְכוֹנָהּ / וּזְרוֹעֲךָ תַּחֲזִיק יְמִינָהּ.

רוּחַ אֱלֹהִים תְּכַלְכְּלֶהָ,

יוֹם יוֹם לְאִטָּהּ תְּנַהֲלֶהָ,

אַךְ תַּאֲוָתָהּ תְּחַלֲלָהּ,

מַה זֶּה תְּחַשֵּׁב – וְאֵל הֱבִינָהּ? / אֵיךְ לֹא יְדָעָהּ – וְהוּא הֱכִינָהּ?

מִדֵּי הֱיוֹת כָּל יְמֵי מְגוּרָהּ

קוֹלָהּ תְּחַנֵּן לְצוּר יְצָרָהּ,

אוּלַי יְשִׁיבָהּ לְתוֹךְ דְּבִירָהּ.

סוֹד שֶׁאֱלָתָהּ וְכָל רְצוֹנָהּ – / לִדְבֹּק בְּשֵׁם פּוֹעֲלָהּ וְקוֹנָהּ.