לְכָל אִישׁ בַּאֲהָבֵינוּ פְלָאִים / בְּתֵבֵל יִהְיוּ מוֹפֵת לְבָאִים –
אֲנִי מַבְלִיג עֲלֵי שֹׁדִי – וְאַתָּה / מְעַוֵּל עַד מְאֹד מִכָּל צְבָאִים.
אֲסַתֵּר מִבְּנֵי אִישׁ מַה בְּלִבִּי / לְבִלְתִּי יֹאמְרוּ: מַדְוֵה פְתָאִים.
וְתֵדַע כִּי חֳלִי אַהַב בְּלִבִּי – / וְתוֹסִיף עוֹד בְּרָחְקֶךָ חֳלָאִים,
וְכִי תֵבֵל כְּחוֹתָם צַר לְנוּדְךָ – / וְרָחְבָּהּ בִּלְתְּךָ בָּתֵי כְלָאִים,
וְכִי אִישִׁים, וְלוּ הָיוּ כְאֵלִים, / בְּאֵין מַרְאִיתְךָ אֶחְשֹׁב פְּרָאִים.
בְּפִיךָ נַחֲלֵי נֹפֶת וְצוּפִים – / וְאֶתְעַטֵּף בְּצִירַי בֵּין צְמֵאִים,
וְרֵיחְךָ מֹר בְּאַף זָרִים – וְאֶשְׁאַף / כְּמוֹ תַנִּים לְרוּחַ צַח שְׁפָאִים.
לְךָ עֶלֶם – וּמֵבִין תַּעֲלוּמוֹת / וְעֹפֶר – אַךְ יְצוֹדֵד אַט לְבָאִים,
וְחַיֵּי כָל בְּנֵי אַהַב, וְחַיַּי בְּלִי עָווֹן לְנֶגְדִּי תְּלוּאִים.
לְךָ שָׁלוֹם, דְּעֶה כִּי אַהֲבָתִי / מְאֹד תּוֹסִיף בְּעֵת תַּרְבֶּה חֲטָאִים,
וְכִי שִׁכְנָךְ בְּתוֹךְ עֵינִי וְלִבִּי – / וְאִם אִישִׁים שְׁכֹן תּוֹכָם יְרֵאִים,
לְמַעַן כִּי בְתוֹךְ זֶה אֵשׁ תְּלַהֵט – / וּמִזֶּה יִשְׁאֲבוּ מַיִם נְשִׂיאִים,
וְכִי קִצְפָּךְ רְצוֹן הָאֵל בְּעֵינַי / וְחָלְיִי עַז וְלֹא אֶחְמֹד בְּרִיאִים,
וְלֹא אַט מִנְּתִיבִי עַד אֲדָמָה / תְּהַזִּיל טַל וְרוֹם יוֹצִיא דְשָׁאִים.
חֲיֵה, עָפְרִי, כְּפִי חֵפֶץ לְבָבִי / בְּעוֹד עָגוּר יְצַפְצֵף בֵּין עֳפָאִים.