עַל מות הרב הגדול, נזר ראשנו, מורנו ומדריכנו מו"ה יעקב אייכענבוים ה' יחונן עפרו.

הִתְאַזְּרוּ וָחֹתּוּ כָּל חַכְמֵי-אָרֶץ,

חִרְדוּ גַּם אַתֶּם כָּל יִקְרֵי-הָעֵרֶךְ,

כִּי גַּם בְּאֹהֶל צַדִּיק שׁוֹט יִפְרָץ פָּרֶץ!

יִלְעַג לְנָּקִי, לֹא יַחֲשׁוֹב תְּמִים דֶּרֶךְ,

אַחַת הִיא, עַל כֵּן גָּזַרְתִּי אֹמֶר:

אַךְ הֶבֶל כָּל אָדָם שׁוֹכֵן בֵּית חֹמֶר.

מקהלה

וּבְמַר חֶלְקֵנוּ

נִסְפּוֹק כַּפָּיִם,

תֵּרַדְנָה עֵינֵינוּ

פַּלְגֵי מָיִם.

הוֹי כּוֹכָב יַעֲקֹב הוֹי מָאוֹר עֵינֵינוּ,

אֵיכָה אָסַף נָגְהוֹ בַל עוֹד יוֹפִיעַ,

נִדְמָה כַשַּׁחַר חִישׁ גָּז מִשָּׁמֵינוּ,

אָבַד – וּמֵעָל לִשְׁחָקִים יַרְגִּיעַ,

חָלַף לוֹ – עֵין בָּשָׂר עוֹד לֹא תְשׁוּרֶנּוּ,

שָׁם שׁוֹכֵן שְׁחָקִים, פֹּה יַעֲקֹב אֵינֶנּוּ,

מקהלה

אֵינֶנּוּ אֵינֶנּוּ

עָלָה שָׁמָיִם,

תִּזַּלְנָה עֵינֵינוּ

פַּלְגֵי מָיִם.

אַיֵּה יַעֲקֹב אָחַז בַּעֲקֵב אִוֶּלֶת,

מִבְּלִי תֵּת לִירוֹת חִצֶּיהָ בְּלִבֵּנוּ?

אֵי אַלּוֹן בּוֹ קִנְּנָה נֶפֶשׁ מַשְׂכֶּלֶת,

וּבְצִלּוֹ חָמְדָה שֶׁבֶת גַּם נַפְשֵׁנוּ?

הָהּ עָלָה הַכּוֹרֵת בַּחֲרוֹן אַפֵּהוּ,

הִשְׁחִית עֵץ בְּלַחֲמוֹ, אַלּוֹן עִם פִּרְיֵהוּ.

מקהלה

וּבַל יִשָּׁמַע שִׁירֵנוּ,

מִבֵּין עֳפָאִים,

תֵּרַדְנָה עֵינֵינוּ

פַּלְגֵי מָיִם.

גַּם אַתְּ שְׂפַת-עֵבֶר, הִתְפַּלְּשִׁי בָאֵפֶר!

אַל תִּתְּנִי דֳמִי לָךְ, סִפְקִי כַפַּיִךְ;

כִּי זֶה דוֹדֵךְ מִדּוֹד, נוֹתֵן אִמְרֵי שֶׁפֶר,

הָלַךְ לָנֶצַּח לֹא יָשׁוּב אֵלַיִךְ,

עָזַב יַעֲקֹב בֵּית-חֹמֶר, גֵּווֹ – קָבֶר,

רוּחוֹ דָאָה עָל, אֶל אֵל נָשָׂא אָבֶר.

מקהלה

וּבְקִירוֹת לִבֵּנוּ

יָגוֹן כִּפְלַיִם,

תִּזַּלְנָה עֵינֵינוּ

פַּלְגֵי מָיִם.

הִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם שַׁעֲרֵי נֵצַח!

תָּבוֹא נֶפֶשׁ צַדִּיק אֱמוּנִים שׁוֹמֶרֶת,

פָּנַיִךְ יְקַדֵּם אֵל וִישָׁקֵךְ מֶצַח,

וּכְנַפְשׁוֹת חֲסִידָיו גַּם אַתְּ תִּשְׂאִי עֲטֶרֶת;

לְכִי עֲדִינָה, שׁוּבִי שׁוּבִי לִמְנוּחָיְכִי!

לִינִי בְּצֵל שַׁדַּי כִּי גָּמַל עָלָיְכִי.

מקהלה

וּתְחִנָּתֵנוּ

הַעֲלִי שָׁמָיִם,

עֵת תֵּרַדְנָה עֵינֵינוּ

דְּמָעוֹת כַּמָּיִם.

נדפס ב“המליץ” נו' 15 שנה שניה 1862.