לְקוֹל מֵרָחוֹק בָּא, הַקְשִׁיבָה,

קוֹל בִּטְנוֹן וְשִׁירַת כִּנּוֹר עוֹלָה,

וַדַּאי נִשֵּׂאת עַתָּה רִיבָה

וְסוֹבֶבֶת שָׁם בִּמְחוֹלָהּ.

"אִי, זֶה אֵינוֹ, אָח, רַק טָעוּת,

אֵין כַּאן כִּנּוֹר וְאֵין כַּאן שִׁירִים,

זֶה קוֹל כַּרְיוֹת כְּמַשְׁמָעוּת

וַחֲרִיקָה שֶׁל חֲזִירִים".

הֲתִשְׁמַע קֶרֶן הַצַּיָּדִים?

וְקוֹל צַיָּדִים וּפֶרֶא גִילָם;

וְעֵדֶר כִּבְשֵׂי־חֵן נֶחֱמָדִים,

וְשִׁיר יִשָּׁמַע, שִׁיר חֲלִילִים.

"אִי, לֹא קֶרֶן, וְלֹא קוֹל פֶּרֶא –

הַאִם לֹא תִרְאֶה אֶת הַנַּעֲשֶׂה?

רוֹעֶה גַס מֵרָחוֹק אֶרְאֶה

בָּא עִם בְּהֶמְתּוֹ, עִם הַגַּסָּה".

הַאִם לֹא תִשְׁמַע לַמַּנְגִּינָה

כְּמוֹ מִן הַשָּׁמַיִם נָפְלָה,

וּמַשַּׁק כַּנְפֵי־צְחוֹר אַאֲזִינָה –

קְהַל מַלְאָכִים מוֹחֲאִים כַּף לָהּ.

"אִי, אָח, אֵינְךָ אֶלָּא טוֹעֶה,

הַמַּנְגִּינָה גַם־הִיא כָזָב;

שׁוּר, שָׁם הוֹלֵךְ נַעַר רוֹעֶה

וְהוּא נוֹהֵג אֶת אַוָּזָיו".

שְׁמַע, הֲמִית פַּעֲמוֹנִים גְּדוֹלָה,

כֹּה נִפְלָאָה, כֹּה כַבִּירָה;

עֲדַת קְדוֹשִׁים עַתָּה עוֹלָה

לְבֵית־הַתְּפִלָּה בְהוֹד וּבְיִרְאָה.

"אִי, זֶה קוֹל הַמְּצִלּוֹת יַעֲלֶה

מִצַּוְּארֵי שׁוֹר וָשֶׂה יִשָּׁמַע,

אֶל הָרְפָתִים כֹּה יִתְנַהֲלוּ

בְּרָאשִׁים יוֹרְדִים לָאֲדָמָה".

הֲתִרְאֶה, שָׁם יִנּוֹעַ צָעִיף,

דֹּם לִי יִרְמֹז, בְּלִי הֲפוּגָה?

שָׁם הַחֲמוּדָה, דּוּמָם תָּעִיף

אֶת עֵינֶיהָ בִּי בְתוּגָה.

"אִי, שָׁם רוֹמְזָה לָךְ בֶּאֱמֶת

גָּרַת יַעַר, זְקֵנָה בָלָה;

יָצְאָה לִיזָה הַקּוֹסֶמֶת,

עַל קַבֶּיהָ תִּצְלַע הָלְאָה".

צַחֲקָה לִי וְלַאֲשֶׁר אֶשְׁאָלָה,

וְלַאֲשֶׁר אֶחֱזֶה – כִּי לֹא יֶאֱתֶה!

הֲגַם לְאַכְזָב שִׂים תּוּכָלָה

אֵת אֲשֶׁר בְּחֻבִּי אֶשָּׂא?