בֶּרְלִין! בֶּרְלִין! הוֹי עֵמֶק־בָּכָא אַתְּ,
אֵין בָּךְ אֶלָּא אֵימִים וּמְצָרֵי־שְׁאוֹל לְבַד.
הָאוֹפִיצִיר מְהִיר־חֵמָה, לֹא יֹאמַר בְּכַעְסוֹ דַי;
מְאוּסִים בָּהּ הַחַיִּים לַאֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ חַי.
וְאִם תּוֹר הַקַּיִץ בָּא,
וְגָדוֹל מְאֹד הַחֹם;
עָלֵינוּ לְהִתְעַמֵּל
בְּזֵעַת־אַף יוֹם־יוֹם.
וְעַל מִשְׁמַר־מִפְקָד אִם
צַעֲדִי לֹא־כֵן –
וְקָרָא אָז הַסְּגָן:
"הָבוּ שׁוֹט לַבֵּן!
"הַתַּרְמִיל יָשְׁלַךְ מָטָּה,
הַחֶרֶב אֶל הַצַּד,
וְהַךְ גַּם הָךְ – וְאַל יוּכַל
הָנִיד רֶגֶל וְיָד!"
וְהַשָּׁלוֹם הוּא כִּי־בָא –
וּמְעַט הַכֹּחַ גָּז,
וְהַבְּרִיאוּת אִתּוֹ, וְאָנָה
אָנוּ בָאִים אָז?
וּלְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?
לְעוֹף וְאֵין לוֹ קֵן!
הוֹי שִׂים יַלְקוּטְךָ, אָח, עַל גָּב,
הָיִיתָ חַיָּל הֵן!