שִׁירַי יְשָׁנִים וְרָעִים

וַחֲלוֹמוֹתַי־מְרִי,

אוֹבִילֵם אֱלֵי־קָבֶר;

הָבִיאוּ אָרוֹן לִי.

דְּבַר־מָה בָזֶה הָאָרוֹן

אַנִּיחַ עִם כָּל־שִׁיר –

אַךְ יִגְדַּל מִן הֶחָבִית

שֶׁבְּהַידֶלְבֶּרְגְּ הָעִיר.

הָבִיאוּ לִי גַם נַרְוָד

מִקְּרָשִׁים עַז וְעָב;

מִן הַגֶּשֶׁר שֶׁבְּמַגֶּנְצָה

יִהְיֶה אָרְכּוֹ רָב.

וּבְנֵי־עֲנָק שְׁנֵים־עָשָׂר

לִי הָבוּ, כָּל בֵּן וּבֵן

יִגְבַּר מִכְּרִיסְטוֹף הַקָּדוֹשׁ

בְּקוֹלוֹנְיָה עַל הָרְהֵין.

הֵם יִשְּׂאוּ אֶת הָאָרוֹן,

וְיוֹרִידוּהוּ לַיָּם;

אָרוֹן גָּדוֹל כָּמוֹהוּ –

לוֹ קֶבֶר יִשְׁוֶה שָׁם.

הֲתֵדְעוּ, לָמָּה יִגְדַּל

הָאָרוֹן וְיִכְבַּד כֹּה?

כִּי שַׂמְתִּי בוֹ גַם אַהֲבָתִי

וְאֶת מַכְאוֹבַי בּוֹ.