לוגו
הַגַּחֶלֶת
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

השמים לבשו קַדרוּת והרוח סובב הולך ומרשיע בכל אשר יפנה: מתדפק על קן צפור להרסו, מגיח אל נחל מים ליַבשוֹ, נוֹשֵׁב במוקד אשר בירכתי החצר להפיצו; אף אוּדים רבים נפזרו, דעכו, כבו. וגחלת אחת נפרדה מקצה המוקד, התגלגלה אל שֶׁפך הדשן כל עוד אִשָּׁהּ בהּ, ותחתור להחבא בתוך הערֵמה מפני הרוח אשר ריח מים בכנפיו.

וירא התרנגול העומד על הגדר, ויאמר אל הגחלת: בת־לפידות! לא כן עושים ביום קרָב לעזוב את החברים ולהתחבא באשמַנים כמתים. צאי, התיצבי קוממיות בפני הרוח והלָחמי במערכה, אולי תעצרי כֹח עד שיפוּח, אולי יִסֹב פתאם אל עֵבר אחר (הן ידענו את הפוחז הזה, כי לא דרך לו!) – והיה לך ניצוצך לשלל. וָלֹא – תמותי לעין רואים אחרי הֵאבקך בגבורה עם מבקש נפשך, והיתה זאת לך לשם ולכבוד; תחת אשר תבחרי מַחנק לך בערֵמת הדשן, ששם תגועי ועין לא תראך וזֵכר לא יהיה לך במותך, אף תרנגול לא יקרא אחריך…